מיומנו של חוקר פרטי, נהג מונית בוגדני – מאת אייל סברו

רונית הייתה אשה בשנות השלושים המוקדמות לחייה, פקידה בבנק גדול, שמנמונת נמוכה, מלאת שמחת חיים, "כדור מכל קוראים לי החבר'ה", אמרה, אבל לא חייכה, עיניה היו עצובות. בעלה, דני היה נהג מונית, שככל הנראה החליט לתפוס איזו צעירה חטובה ולהתפרק עליה מידי פעם, ואפילו באופן גלוי, מה שגרם לרונית מפח נפש גדול מאוד. כשסיימנו את זמן הייעוץ שהקדשתי לה, עברנו על תכנית 2 ימי המעקב עליהם המלצתי, הסברתי לה כי הסיפור לא יהיה פשוט מאחר ומדובר בנהג מונית.

מי מאתנו אינו מכיר כנהג בכביש את נהג המונית שעוצר בפתאומיות לכל יד שמושטת במדרכה בפתאומיות, מילא זה, מכירים את הנתיבים לתחבורה ציבורית בלבד בהם רק לאלו מותר לנהוג, נו, אז תגידו אתם איך עוקבים אחר נהג מונית?

## לקבלת מנוי חינם ל"מגזין הבילוי והפנאי של ראשון לציון" שלחו בקשה למייל הבא : Rishon.magazine@gmail.com‬

אכן, לא פשוט! אבל פתרונות תמיד היו לי, ולמחרת בבוקר חיכה לי אחי הצעיר רונן מתחת לביתי, רונן היה נהג מונית ששמח להשכיר לי את שרותיו כנהג מונית ואת מכוניתו כרכב מעקב לעיתים קרובות.

כמובן ששכרו תמיד היה גבוה מזה שקיבל בפועל לו עבד יום עבודה רגיל, כי אצל רונן, אחים אחים אבל עד הכיס!!! בשעה 4 לפנות בוקר המתנו לדני מתחת לביתו, אני, רונן הנהג ושולי העוקבת הצעירה והמקסימה שלי. כשדני יצא מביתו שעה אח"כ, נכנס למונית והחל בנסיעה, השחר טרם עלה, ואנו החלטנו לתפוס מרחק ממנו, תחילה נסע דני לתחנת המוניות שלו, שם שתה קפה שחור ולאחריו החל בנסיעה, את הנוסע הראשון אסף כעבור מס' דקות, זה ירד במבואות ר"ג.

את הנוסע השני אסף ממבואות ר"ג וזה ירד במתחם בורסת היהלומים, אז החליט דני על עצירה יזומה להפסקת בוקר נוספת. לפני שהבנו מה קורה דילג דני למכוון ליווי שבחזיתו שלט זוהר ומאיר עיניים, "הרפיה", המצלמות הבזיקו ותעדו את דני נכנס למכון. עברה שעה ודני יצא מהמכון, מחויך, סיגריה בידו, ומלא בכיף להמשך יום עבודה, במהלך יום העבודה לא חזר לשם ולא נפגש עם אף בחורה. בשעה 16:00 לערך, נכנס לביתו והשאיר את הרכב לנהג השכיר
שעבד במשמרת שנייה. בשעה שישן את שנת הישרים שלו שוחחתי עם רונית בסלולרי שלה, הסברתי לה כי דני מבקר במכון ליווי וכי בזה הסתכמה הבגידה, וכוונתי כי אין מישהי פוטנציאלית כרגע. יחדיו החלטנו כי למחרת נברר יותר
לעומק, מה קורה.

למחרת, כשרונן אחי חיכה לי מתחת לביתי כשהשחר טרם הפציע סיכמנו כבר בהתחלה כי הוא זה שמתנדב להיכנס פנימה, לרונן אף פעם לא היו בעיות של להתבייש, לי , בדיוק ההיפך, רונן אפילו ראה בכך צו'פר לעבודתו עימי.

כשדני סיים את הקפה בתחנה ואסף נוסע לכיוון ר"ג השארתי את ישראל שהצטרף למעקב היום אחריו ברכבי ורונן ואני מיהרנו למכון הליווי של אתמול. עברה חצי שעה נוספת וישראל דיווח בקשר כי דני מתקרב למתחם הבורסה, רונן הצטייד בציוד הוידאו הסמוי שהכנתי לו ונכנס למכון, כמובן לא לפני שקיבל ממני שטרות כסף, "אש"ל", הוא אמר וחייך. עברו 3 דקות ודני הגיע למכון, אני תעדתי אותו נכנס פנימה, והתפללתי שרונן מצליח בפנים "ויגמור" את הפרשה. רונן מסתבר בדיעבד נכנס פנימה ואת פניו קיבלו 3 עלמות צעירות, 2 ברונטיות ואחת שחרחורת, לבושות במיטב אופנתו של ג'ק קובה, יבואן הבגדים התחתונים של הנשים.

רונן ביקש קפה והמתין, וכמובן שקיבל, בזמן הזה נכנס דני פנימה ואחת הברונטיות קפצה עליו והדביקה לו נשיקה מצלצלת. דני לא התבייש ותפס את ישבניה של הברונטית ותוך שהוא מעסה אותם נישק אותה אף הוא, והכל תועד במצלמה הסמויה של רונן. כשרונן סיים את הקפה …, תשאירו לדמיון שלכם …, לי זה עלה 200 ש"ח. כשדני יצא מהמכון כעבור שעה תעדנו אותו נכנס לרכבו להמשך עבודתו, ולא טעינו בהערכות, דני עבד כרגיל עד לשעה 16:30 ואח"כ לביתו, אכל וישן.

כשעדכנתי בטלפון את רונית הגענו יחד להחלטה כי דני פשוט צריך את "מנת הבוקר" שלו, ולכן חבל להמשיך במעקבים נוספים, כך לפחות חשבתי אני. אבל רונית חלקה עלי, "אני רוצה יום נוסף, אבל הפעם תיכנס אתה פנימה למכון",
אני..?! שאלתי בתמיהה, "כן, אני רוצה שאתה תראה אותו במו עינייך נכנס עם הצעירה לחדר". טוב, אמרתי, אשתי לא תאהב את זה, אבל אחשוב על דרך לברוח משם בהמשך.

למחרת, הכל היה כרגיל, עד שהגענו למכון, אז לקחתי אני את המצלמה הסמוייה הדבקתי אותה היכן שצריך ונכנסתי פנימה. כשהברונטיות קפצו לעברי אמרתי, רגע, מה עם קפה, ואחת מהן מייד פנתה להכין לי את הקפה. תוך דקות הגיע גם דני, זו מהקלטת של אתמול ניגשה אליו שוב בנשיקה, לאחר החיבוק של הבוקר נכנסו שניהם לחדר צדדי. אני ישבתי ולגמתי מהקפה המגעיל שהכינו לי, כאילו והיה האספרסו הטוב בעיר, והתפללתי שהשמוק ייצא מהחדר ואני אגיד שהתחרטתי, ואברח. אבל… תוך דקה נפתחה דלת המכון ומי עמדה בפתח, נכון הצעירה, הנמוכה, השמנמנה, חיוך מאוזן לאוזן, "שלום", אמרה, "יש גם גברים?", הקופאי שישב ליד הדלת ענה שלא, אבל היא לא התייאשה, "קפה אפשר?", וזה שמח לארח אצלו את הצעירה השמנמנה וניגש להכין לה. "מה את עושה?" שאלתי, "שקט", לחשה לי, "אני צריכה אותך שומר עלי… ששש…", עשתה עם האצבע…

כשהגיע הקפה לגמה איתי באיטיות. הדקות עברו והברונטית יצאה מהחדר מסדרת את שערה, שנייה אחריה יצא דני, עיניו קפאו, פיו נפער, רונית הסתכלה עליו קמה ואמרה, "תחפש לך מקום לישון היום, טוב חמודי?!", ויצאה, בדרך אמרה לקופאי תודה על הקפה ונשקה לו מייד על שפתיו, דני היה בהלם. ניצלתי את המומנטום ואמרתי, "לפני שאשתי תבוא גם אני אלך", "רגע", אמרה השחרחורת אבל אני נעלמתי, דני יצא אחרי רונית וניסה לקרוא לה, היא עלתה על מונית שהמתינה בחוץ ונעלמה.

כעבור מספר ימים באה לקחת את הדוחות והקלטות, "את לא נורמלית" אמרתי, "אני נורמלית ועוד איך", חייכה ונפרדנו. עד היום אני תוהה איפה ישן דני באותו ערב.

חפשו אותנו בפייסבוק ועשו לנו לייק אם אהבתם את הסיפור. את ספרו של אייל סברו "זבוב על הקיר", ניתן לרכוש בטלפון 03-9566060.

הכותב הינו חוקר פרטי ובעליו של משרד "רז חקירות" בראשל"צ.

הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים, השמות, הזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו ע"מ לא לחשוף את לקוחותיי היקרים.

לתגובות: eyal@raz-pi.co.il

תגובות

תגובות