לאחר שארגנה את פרויקט "100 המתנדבים/בות בראשון לציון", עדי זהר בוחרת הפעם את הנשים המשפעות בראשון לציון, נשים שהשפעתן על דרך החיים של כל אחד מאיתנו במעשיהן, בכתיבה, הבעת דעה, בפעילות התנדבותית, בארגון חברתי ועוד…חלקן פורצות דרך ומעצבות את התרבות והחברה/ אתר האינטרנט של ראשון לציון Rishon4u.co.il נרתם לפרויקט של עדי ואנו כאן גם לפרגן וגם לפרסם את המיזם המבורך.
עו"ד יעל גיל (60), בת זוג לחיים של מירל לוטן מזה 11 שנים (ידועים בציבור) ואם לאור המהממת בת 36, שהיא עו"ד לענייני משפחה ועובדת עמה. יעל בעלת משרד בתחום דיני המשפחה והגירושין בתל אביב ובראשון לציון.
יעל נולדה, גדלה וחייה את מרבית חיי בראשון לציון, עירה האהובה. למדה בביה"ס ידלין ואחר כך בגימנסיה הריאלית (מתמטיקה פיסיקה). לאחר מכן שרתה ביחידת המודיעין 8200 בשרות סדיר משך שנתיים.
לאחר הצבא למדה וסיימה בהצטיינות תארים בפסיכולוגיה ובלימודים כלליים (מחצית במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים, משפטים וחינוך) באוניברסיטת ת"א. לאחר מכן, סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת ת"א.
מה היא ההתמחות שלך?
התמחיתי בתחום המקרקעין ודיני המשפחה. יש לי רישיון לעריכת דין משנת 1997. עבדתי זמן קצר במספר משרדים בתחום האזרחי מקרקעין והחלטתי לפנות לדרך עצמאית.
בשנת 2003, התודעתי, באמצעות תיקים בהם טיפלתי מתחום דיני המשפחה, לעוולות שקיימות בחקיקה ובפסיקה בתחום זה וכן, לבעיה החמורה של הניכור ההורי. מאז ועד היום, במשך כ – 18 שנים, אני עוסקת בקידום השוויון בהורות, במזונות וברכוש במדינת ישראל בדרכים רבות ומגוונות.
מה מחבר אותך לראשון לציון?
נולדתי בבית חולים ברחובות, אבל אני מתגוררת בראשון מאז לידתי באוגוסט 1960 ועד היום, עם הפסקות קצרות ביותר. אני אוהבת מאוד את ראשון שהיא עיר עם נשמה, מלאת חן והיסטוריה. פינות רבות מזכירות לי את ילדותי בעיר, את הורי ז"ל (אבי היה קבלן מוכר ואמי הייתה גננת ומשוררת שפרסמה ספרי שירה רבים) ואת אחי ואחותי ולא בכדי בחרתי לגור דווקא במרכז העיר, שם גדלתי. העיר מלאה בירק ובפרחים שכה אהובים עלי וכשבן זוגי, בתי ואני רוכבים על אופניים בעיר ומכל פינה ניתן להריח את ריחות הפרחים הנפלאים, אני מתענגת בכל פעם מחדש.
מה הוביל אותך לעסוק דווקא בתחום שלך?
סיימתי בהצטיינות גם תואר ראשון בפסיכולוגיה ורציתי לעסוק בתחום שמשלב בין אהבתי למקצוע המשפטים, למקצוע הפסיכולוגיה. דיני משפחה, הוא בפירוש המקצוע הזה. מצד אחד, נדרשת רגישות, חמלה ואפתיה כלפי הזולת, אשר מגיע אלינו במצב נפשי לא פשוט ולי יש שפע של אמפתיה כלפי הזולת, לפעמים יותר מידי… ומצד שני ,נדרש ידע רב בתחומי המשפט השונים, כולל בתחום האזרחי וכן, יכולת אנליטית ויכולת לפעול אסטרטגית נכון לטובת הלקוח, כדי להביא אותו לזכיה. השילובים הללו מרתקים אותי ולפעמים אני מרגישה שמדובר בפתרון של איזו חידה בלשית. כמו כן, נדרשת יצירתיות רבה כדי לפצח ולפתור חלק מן התיקים וגם כאן, אני מוצאת עניין רב.
מה מאפיין את קהל היעד שאת באה במגע איתו בעבודתך?
קהל היעד מורכב רבות מהורים – אבות ואימהות שמבקשים לגדל את ילדיהם והצד השני מנסה לפגוע בכך. וכן, יש גם אימהות, שאבות מנסים לגזול את הורותן. קהל היעד מורכב מאנשי הייטק, תעשיינים, מדענים, אך לא רק, לרב משכילים ומשכילות מאוד. מדובר באנשים, נשים וגברים, אשר לעיתים מנסים לגזול את רכושם ואני הצלחתי להשאירו בידיהם ולמנוע את גזילתם. מגיעים אלי גברים רבים שחתמו על הסכמי גירושין מקפחים גם בתחום המזונות והם מבקשים להפחית את דמי המזונות, גם מאוכלוסיית הלהט"ב, מגיעים אלי אנשים שמנסים לממש את הורותם.
הישג/ים שאת גאה בו במיוחד?
עשיתי, סייעתי והצלחתי ביחד עם חברים ושותפים לדרך, להביא את מדינת ישראל ממקום של שובניזם וחוסר שוויון מוחלט בתחום ההורות והמזונות, לחשיבה מחודשת על הדברים, להורות משותפת שהיום היא שגורה בפי כל ובעבר לא היתה חזון נפרץ, לכך שאבות יטפלו יותר בילדיהם ולכך שמתרחש שינוי גם בתחום מזונות הילדים. אני גאה מאוד בפעילות הציבורית שלי, בכך שראיתי עוולות ועשיתי כול שביכולתי על מנת למנוע אותו ולקדם שוויון במדינת ישראל. על כך שלא נכנעתי למרות הקשיים לאורך הדרך ודבקתי באמת שלי ועל כך שיש היום משפחות רבות שבזכות הטיפול המצויין שהם קיבלו במשרד של בתי ושלי, גם אמא וגם אבא מגדלים את ילדיהם והילדים זכו לשני הורים.
מה ההחלטה הכי טובה שלקחת בכל תקופת העשייה הציבורית?
למרות שסבלתי מהתקפות מכל הכיוונים, לא לוותר ולהמשיך לעשות את מה שאני מאמינה בו. אני לא הייתי נגד גברים או בעדם או נגד נשים או בעדן, הייתי בעד טובת הילדים וטובת ההורים וזכותם לגדל את ילדיהם גם לאחר גירושין. הייתי ואני תמיד בעד בני אדם, ללא קשר למגדר.
עשיתי וכתבתי תמיד את מה שהאמנתי בו, כי חייב להיות שוויון בין גברים לבין נשים, באופן שיביא לידי ביטוי את ההורות של שניהם. אמא לא חייבת להיות מטפלת, כובסת ומנקה ואבא לא חייב להיות רק מפרנס. שניהם חייבים גם לפרנס וגם להיות הורים טובים ומעורבים בחיי ילדיהם. לא מביאים ילדים לעולם, על מנת שמישהו מההורים יזנח אותם. שני ההורים חייבים להקדיש זמן לילדים ולהעניק להם אהבה, הכלה וגבולות. זהו הבסיס לטובת הילדים בעיני וזוהי זכותם.
משהו שראית במקום אחר ומאוד היית רוצה לראות בעירנו?
מוזיאון דוגמת מוזיאון ישראל או מוזיאון תל אביב. ראשון היא העיר הרביעית בגודלה בארץ ואין בה מוזיאון רציני ומשמעותי, למעט מוזיאון אגם שהוא יפיפה אבל קטן, מצומצם ולא מנוצל דיו. מגיע לראשונים מוזיאון משמעותי עם תמונותיהם ופסליהם של גדולי הציירים והפסלים בעולם, אגף היסטורי, ארכיאולוגי, אגף הצילום, תערוכות מתחלפות משמעותיות ועוד. אני מקווה שראשון תשים סוף סוף במקום חשוב את עולם התרבות והאומנות, כפי שראוי לעיר כמו ראשון.
אם הייתה לך האפשרות להיבחר למועצת העיר, איזה תיק היית בוחרת ומדוע?
אני לא אדם פוליטי ולא הייתי רוצה להיבחר למועצת העיר, אבל הייתי רוצה להשפיע על החינוך בעיר ולקדם משהו שהוא משאת נפש שלי ואף פניתי לגורמים בעירייה בנושא בעבר: חינוך לכל ילדה וילד מגיל הגן עד סיום התיכון, כך שבכל שבוע תהיה לפחות שעה, שתוקדש לחינוך לשוויון, למניעת אלימות, לאהבת הזולת, לאכפתיות כלפי הזולת ולקבלת האחר. שעה או שעתיים בשבוע מגיל הגן, בנושאים הללו, יסייעו לילדים להיות בני אדם טובים ואכפתיים יותר ולהפחית את האלימות הגואה בארץ. בעיני חובה ללמד ילדים, עד סיום התיכון, שאין שוני מהותי ואסור שיהיה, בין נשים לבין גברים, כולנו בני אדם שווים ויש להתייחס אלינו בהתאם.
מה האני מאמין שלך להצלחה בחיים או בקריירה?
תמיד להסתכל קדימה, מתוך תחושת שליחות, בניה, הישגיות, אהבה ואכפתיות. לא להיות קרבן ולא לאפשר לאיש להפוך אותנו לקורבנות, תמיד להתקדם, לא לשקוע ולא לעצור לעולם, להיות אופטימית ולקוות, תוך כדי עשיה.
מהו הבילוי המועדף עליך? טיולים בטבע, בארץ ובחו"ל, אומנות ותרבות (מוסיקה, ציור, הצגות, סרטים, מוזיאונים), רכיבה על אופניים, נגינה.
איך השפיעה עליך תקופת הקורונה?
קיימתי את רב התקשורת עם לקוחות דרך ווידיאו/זום וזה היה נחמד, למרות שלא מספק, כי עדיף לפגוש אנשים פנים אל פנים, כדי לחוש אותם ולהכירם. אבל בלית ברירה, כדי להגן על עצמנו, קיבלתי את המצב ופעלתי לפי ההנחיות.
מה את מאחלת לעצמך? בריאות טובה, המשך עבודה מאתגרת ומרתקת, חיים טובים עם בן זוגי ועם בתי ושבתי תמצא אהבה.
מה עוד לא יודעים עליך?
חברתי לאנשי אקדמיה, רוח ועוד, על מנת לקדם את השוויון בהורות ופעלתי הן משפטית והן ציבורית. אנשים מכל שכבות הציבור פנו אלי ועזרתי לאנשים רבים אשר חוו את חוסר השוויון על בשרם. הדבר הראשון שעשיתי, היה כתיבת מאמר משמעותי ומקיף, אודות האפליה הקיימת במדינת ישראל בנושא מזונות ילדים. זמן מה לאחר שפרסמתי את המאמר באתר המשפטי שלי, גיליתי שח"כ רצאבי ממפלגת שינוי דאז, הגיש הצעת חוק לתיקון ולשינוי נושא המזונות תוך שהוא מצטט בדברי ההסבר להצעת החוק, מתוך המאמר שלי. על הצעת החוק גיליתי במקרה, כשאחד מן הלקוחות שלי, שאף הוא היה חלק מן הקבוצה שהחלה להיאבק לטובת השוויון בהורות ואשר עבורו זכיתי בערעור בנושא ואיפשרתי לו לגדל את בנו, הניח על שולחני את ההצעה.
יש לציין, כי באותה תקופה, הפסיקה קבעה באופן כמעט גורף משמורת יחידנית לאם. האב נדמה היה כגורם זניח בנושא ההורות ולעיתים מזומנות, אם האם חפצה בכך, יכול היה לאבד כמעט כל קשר עם ילדיו. המאבק ארוך השנים, של כמה וכמה גורמים כולל שלי וכן, מסקנות ועדת שניט, שקבעו בדעת רב, כי יש לבטל את "חזקת הגיל הרך", שעדין קבועה בחוק, השפיעו רבות על שופטי בתי המשפט ועל פקידות הסעד ומשנת 2010 לערך, החל בהדרגה לחול שינוי בהתנהלות כלפי האבות . פסק דין למשמורת משותפת אשר השגתי עבור אב לתאומים בני שנתיים ותשעה חודשים, היה הראשון ופורץ הדרך לפסיקות רבות שנתנו, שלא לפי "חזקת הגיל הרך." פסיקה זו ניתנה בניגוד לתסקיר סעד, שהמליץ על משמורת אם, אך שני פרופסורים שהעידו מטעמנו בפני ביהמ"ש הבהירו את חשיבותה של המשמורת המשותפת לטובת הילדים. היום, משמורת משותפת היא הרבה יותר שכיחה, מאחר שמכירים בחשיבות האב בחיי הילדים, גם כפועל יוצא ממחקרים חשובים שפורסמו בנושא, בתחום התפתחות הילד.
בעבר, הייתי חריגה בנוף. כשכתבתי מאמר למעריב דעות בשנת 2005, שנקרא "בושה לפמיניסטיות", תקפה אותי פרופסור אסתר הרצוג במאמר בשם :"מי פה ביזארי?".
בושה לפמיניסטיות : https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/012/800.html
מי פה ביזארי? : https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/013/002.html
לא היו כמעט עורכי דין שפעלו למען ההורות המשותפת והייתי פורצת דרך ממש. חטפתי הרבה מאוד ריקושטים מצד גורמים בארגוני הנשים ואף מצד גורמים בארגוני הגברים, שלא קיבלו בעין יפה את העובדה שתמיד דגלתי באמירת האמת הפנימית שלי, גם אם היא לא תאמה את עמדתם של אחרים ותמיד הבעתי את עמדותי האמיתיות. לפעמים הגברים לא אהבו אותן ולפעמים הנשים, אבל תמיד נקלעתי לטווח האש של מישהו. המאבק על טובת הילדים, לא היה קל, אך דבר לא הרתיע אותי, כי דבקתי באמת. אותה אמת שהוכרה זה מכבר באמנה לזכויות הילד של האו"ם ומוכרת היום במדינת ישראל. כנראה, הקדמתי בהרבה את זמני.
לאחר פרסום דו"ח ועדת שניט, זומנתי לוועדה לזכויות הילד שישבה עם הועדה לקידום מעמד האישה בכנסת ונאמתי שם בזכות ההורות המשותפת. ביום למחרת, הגעתי לוועדה לילדים ולנוער של לשכת עורכי הדין ומה שלעולם לא אשכח זה הוא, את אחת מעורכות הדין אשר היו חברות בוועדה, אשר נכחה יום קודם לכן בכנסת,. היא פנתה אלי ואמרה לי בטון מאשים וזועם את!!!! על מילותיי ועל דברי החשובים בוועדה בזכות השוויון בהורות, אשר לא היו לרוחה.
היום, חלק לא מבוטל מעורכי הדין, שהתנגדו לעמדותיי, מאמינים אף הם בזכות הילדים לשני הורים מתפקדים בחייהם.
המאמר השני שכתבתי, עסק בניכור הורי, הקדים בהרבה את זמנו ונקרא – "מי ישמור על הילדים?" מאמר זה, נכתב בעקבות פניות של מספר אנשים אלי ושל מספר סיפורים קשים ביותר, של ניכור הורי, אשר הגיעו לאזני, מאנשים אשר איבדו את ילדיהם, עקב הסתה חמורה, לרב מצד האם. "חזקת הגיל הרך", נתנה כוח לא סביר בידי נשים לפגוע בקשר של אבות עם ילדיהם והיו מי שניצלו זאת לרעה ולא איפשרו לילדים להיות בקשר עם האב.
הסיפורים כה נגעו אל לבי וקוממו אותי, שהחלטתי לעשות מעשה ולכתוב את המאמר ובו, פניתי אל המחוקק והצעתי שכל הורה שמתגרש, יחוייב לקחת חלק בהדרכה הורית ולא יקבל או ייתן גט לפני כן וזאת, על מנת שאנשי המקצוע מתחום העבודה הסוציאלית והפסיכולוגיה, יסבירו להורים הנמצאים במאבק גירושין, את הסכנה החמורה הנובעת מההסתה ומהניכור ההורי לטובת ילדיהם ולבריאותם הנפשית וכן, יסייעו להורים מנסיונם בתחומי בריאות הנפש, להכיל את מצב הפירוד, בלי לפגוע בילדיהם. גב' טובה בן ארי – הממונה על זכויות התלמיד במשרד החינוך, נתקלה במאמר שלי וביקשה רשות לפרסמו באתר משרד החינוך, משום חשיבותו וכך היה.
לאורך השנים, כתבתי מאמרים רבים מאוד, בנושאים העוסקים בטובת הילד, השוויון בהורות, שוויון ואי אפליה בנוגע למזונות ילדים, מזונות אזרחיים לאחר גירושין, גם למי שנשאו כדמו"י, שוויון וצדק בחלוקת הרכוש ועוד. הצדק, האמת, היושר והשוויון היו נר לרגלי ובפרט תמיד חשובה לי טובת הילדים.
ארגנתי כנסים בלשכת עורכי הדין ואף במכללת נתניה, בנושאים אלו. פרסמתי טורי דיעה רבים ב – ynet ומאמרים בעיתונות הכתובה ובעיתונות באינטרנט בגלובס, בדה-מרקר, ב nrg, בכלכליסט ועוד. הופעתי מספר פעמים בוועדות הכנסת בנושא השוויון בהורות ואף הרציתי שם. בהופעותיי הרבות בבתי המשפט, העברתי לשופטים ולשופטות את המסר החשוב של השוויון בהורות ובמזונות ואכן הרב המכריע של לקוחותיי הם הורים בהורות משותפת. האמונה הפנימית שלי הייתה תמיד, שילד זקוק לשני הוריו, לאהבתם, לדאגתם, לחומם ולטיפולם המסור. הרחקה ממי מהם, עלולה לפגוע בו ולגרום לו נזק נפשי משמעותי.
Created By