בראשון לציון קיימים אתרים ומבנים ישנים ומיוחדים שאילו רק יכלו לדבר ולספר את מה שארע בהם או בסביבתם בעבר, היינו יושבים מולם במשך שעות ומקשיבים להם בשקיקה. לצערנו הקירות שומרים על שתיקתם וכל מה שנותר לנו הם אותן עדויות שהשאירו לנו מי שהיו באותו המעמד או כתובים כאלה ואחרים. ודאי נתקלתם במבנה כזה או אחר באחד הסיורים שלכם בעיר, אשר גם לו סיפור מעניין כמו לכל האתרים שנציג במדור שלנו אחת לשבוע על ידי ישראל פרקר, חוקר נוסטלגיה מקומי ותושב העיר שהקים קבוצה בפייסבוק בשם "ראשון לציון-עיר עם נוסטלגיה" בה חברים כ2,500 אישה ואיש.
הבית ברחוב הכרמל 5
אני וכל מי שחולף ליד הבית המיוחד, ברחוב הכרמל 5 , שבינו לבין המדרכה מפרידה חומת פחים לבנים, שואל בוודאי את עצמו מהו הבית הזה, מי תכננו, בנה אותו גר בו, בעבר, ומתי סוף סוף ישופץ המבנה המוזנח הזה.
במסמך שהפיצה העירייה נכתב בין השאר: "דצמבר 2019 – עיריית ראשון לציון – בקשה לקבלת מידע –מס' 2019/03 בנושא שיפוץ, שימור והפעלה של מבנה לשימור ברחוב הכרמל 5, ראשון לציון .
בבעלות העיריה מבנה לשימור ("שימור רגיל") במרכז העיר ראשון לציון, .שטח המגרש 603 מ"ר. אחוזי בניה מותרים: 30%. המבנה בנוי מבטון ובלוקים ומקורה בגג רעפים. הוא בעל שלוש קומות וקומת מרתף חלקית, כאשר סך השטח הבנוי הקיים עומד על 566 מ"ר' זהו המבנה ההיסטורי המפואר ביותר בעיר ובסביבתה (אדריכלות אקלקטית עשירה בקישוטים, משנות ה-20 ) ומהווה מונומנט אדריכלי ייחודי בכל קנה מידה. המבנה בעל נצפות גבוהה, נגישות גבוהה וקרוב למבני ציבור רבים, לרבות לבניין עיריית ראשון לציון. המבנה במצבו הנוכחי אינו בשימוש, מוזנח, אך במצב המאפשר את שימורו ושיקומו."
13 חדשים עברו מאז שפורסם מסמך מעודד זה. התשובה מתי, סוף סוף, ישופץ המבנה המיוחד הזה נמצאת בידי אנשי העירייה.
איתן בלקינד, בנו של הביל"ויי שמשון בלקינד, מראשוני המושבה, החל לבנות את המבנה (ארמון) הזה בשנת 1926. עקב קשיים כלכליים וחוסר יכולת לממן את הבניה הועבר הבית הבלתי גמור לאשר לוין. לוין היה הפרדסן הפרטי הראשון במושבה ובעל עסק לחומרי בנייה אשר סיים את מלאכת הבנייה. בקומה הראשונה של הבית המפואר התגורר החל משנת 1935, בנו ד"ר גדעון לוין ובקומה השלישית גר הבן אלישע לוין.
לאחר מכן גרו במבנה מספר משפחות ואף היה בו גן ילדים. המבנה ננטש והוזנח. בשנת 2013 נרכש המבנה על ידי עיריית ראשון לציון והוא, כאמור, מיועד לשימור ולהפעלה במשך 25 שנה בידי הזוכה במכרז. השימור וההפעלה.
על הבית המיוחד הזה אין הרבה מידע הפתוח לציבור חוץ משרטוטים, תכניות שלו וסקר נרחב של ציורי קיר שיש בו.
זו ההזדמנות לספר קצת על מקימיו, שהיו מחשובי מפתחי המושבה.
אלבום המשפחות של מוזיאון ראשון לציון סייע לי לקבל מידע נרחב על איתן בלקינד ואשר לוין. מתברר ששני אנשים אלה היו מאוד פעילים ולא היה קל לקצר את המיידע עליהם. לדעתי שלטים גדולים וברורים לקריאה צריכים להיות מוצבים בחזית הבניין ולספר לכל מתעניין את סיפורם המלא בפעילות חשובה של בלקינד ולוין, במשך עשרות שנים, במושבה.
איתן בלקינד נולד בראשון לציון ב1897 , למד תקופה קצרה בבית הספר העממי ("חביב") במושבה. בשנת 1904, עבר (עם אחיו ישי) לשפיה, לבית הספר "קרית ספר" שהקים שם דודו, ישראל בלקינד, עבור ילדי קישינוב שהביא לארץ.
אחר חזר לבית הוריו בראשון לציון והמשיך את לימודיו בבית הספר במושבה. בן עשר, החל ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. ב 1912, בן חמש-עשרה, התקבל בקושטא לבית הספר הצבאי הימי. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, התקבל לבית ספר לצוערים, קיבל דרגת ממ"ק (ממלא מקום קצין) וצורף למפקדת הארמיה הרביעית בדמשק בראשות ג'מאל פאשה, שר הימייה בממשלת תורכיה. בהיותו דובר צרפתית, ערבית, תורכית וגרמנית, עסק בתרגום. ב 1915, פשט הארבה בארץ. ג'מאל פאשה מינה את אהרון אהרונסון, מנהל תחנת הניסיונות החקלאיים בעתלית, למפקד עליון, איתן בלקינד היה מזכירו. כשחוזר הארבה שנית, הוא התמנה למפקד המלחמה בארבה בעבר הירדן ולממונה על החקלאות הצבאית ועל אספקת החיטה באזור הר הדרוזים, הגולן והחורן.
בראשון לציון הוא חזר לעסוק בחקלאות ובמקביל, כיהן כמזכיר ועד המושבה והמועצה. היה גם מזכיר מועצת הכורמים ועוזר למנהל החשבונות הראשי. איתן בלקינד עסק גם במסחר ויחד עם א' בובשובר, החל בבניין בית הקולנוע בראשון לציון. במצרים רכש מכונת קולנוע וערב חג הפורים 1927 נערכה במושבה "חנוכת תיאטרון – סינמה 'נעמן' יחד עם חגיגת פתיחת החשמל" . לראשונה הותקן אז חשמל במושבה. (ע"ע אחיו שהועלה לגרדום בדמשק, כמרגל ב1917)
במשך שלושים שנה עבד בעסקי בתי הקולנוע ולהפצת סרטים. כיהן כסגן וכיושב ראש ארגון בתי הקולנוע בארץ, וכשותף בחברת "יאיר פילם", הסוכנות הגדולה בארץ להפצת סרטי קולנוע. בהמשך לפעילותו במחתרת ניל"י, איתן בלקינד הצטרף למחתרת האצ"ל. מטרתה של המחתרת: סילוקם של הבריטים מהארץ.
עם קום המדינה ופירוק האצ"ל, הוא הצטרף למפלגת "חרות" וכחבר מרכז התנועה ייצג אותה בעניינים מוניציפליים בראשון לציון. כיהן כסגן לראשי העיר חנה לוין ונעם לאונר ומנהל את מחלקת הכספים ומחלקת הפיתוח בעירייה. דאג להקמת האנדרטה לעולי הגרדום שהוקמה לזכר ארבעה-עשר הרוגי המלכות וחברי מחתרות ניל"י, אצ"ל ולח"י. היה יושב ראש ועדת השמות בעיריית ראשון לציון; מנהל בית "יד לבנים" בעיר ומקים אגף הנופלים בדרך למדינה. אלה רק קצת מפעולותיו הרבות של איתן בלקינד.
אשר לוין, יליד פינסק שברוסיה, ב1864 , הצטרף בצעירותו לתנועת חיבת ציון ובן 20 עלה לארץ. והגיע לראשל"צ ב 1884. התגורר אצל משפחת פיינברג, תמורת המגורים (בעליית הגג של הרפת, יחד עם הרועה הערבי) טיפל בפרות וברפת. עבד בהוצאת יבלית באחוזתו של צבי ליבונטין וכאשר הגיע למושבה ברוך פפירמייסטר, החל לעבוד כמנהל המשק שלו. קיבל מפפירמייסטר את אדמתו הראשונה, שאליה הוסיף מאוחר יותר קרקעות נוספות. נטע פרדסים רבים לעצמו ולאחרים. אשר לוין נושא את התואר "נוטע הפרדס הראשון". הפרדס ניטע על אדמות "עיון קארה" (מעין עין הקורא) ליד החולות ממערב למושבה. בשנים 1888-1887, קנה אשר לוין סוסים (בשותפות עם שמואל קרנר) ועסק בהובלת עצים וחומרי בניין לירושלים וגם עסק בעבודות חריש. עסק במסחר של חומרי בניין וסייע בהקמתן של שכונות רבו
ישראל פרקר
Created By