ורד גבאי, מנהלת החי כיף ומתחם הספורט כיף בראשון לציון, נענתה לאתגר השאלון של "מגזין סוף השבוע של ראשון" מבית Rishon4u.co.il וחשפה בפני כתבנו אירועים, מחשבות וסיפורים מחייה האישיים והציבוריים שחלקם נחשפים פה בפעם הראשונה.
ראשית, כמה פרטים חשובים על ורד לפני הראיון….ורד במערכת העירונית משנת 2008 ולהלן בין תפקידיה בעירייה:
מנהלת לשכה ראש העירייה קודם – דב צור (8 שנים)
מנהלת פיתוח עסקי – חברה עירונית (3 שנים)
מנהלת קנטרי 360 – חברה עירונית (1 שנה)
מנהלת רובע הבילויים בעיר – חברה עירונית (1 שנה)
ומזה שנתיים וחצי מנהלת את החי כיף ומתחם הספורט כיף בעיר – חברה עירונית
ורד, מהם האירועים המכוננים בחייך ו-10 הדברים שעדיין לא יודעים עליך?
# ימי התום
נולדתי באוקטובר 1970 בבית חולים "דזאני" ביפו (לא קיים כבר שנים) לשני הורים מדהימים, שכבר לא בין החיים. בת יחידה בין 3 אחים. גדלתי ביפו של שנות ה-70 שהייתה מחוז הבולגרים, הכדורגל (מכבי יפו), השווארמה (הרצל), הבורקס (בורקס סמי) וגלידה (קוזו). למדתי בעירוני ז' ושירתתי בנח"ל – קיבוץ האם – משאבי שדה.
כשהייתי בכיתה יא, השתתפתי בתחרות יופי שהייתה באותה תקופה "מיס תל אביב" (התחרות התקיימה בכל עיר בארץ) והזוכה בכל עיר הגיעה להשתתף בתחרות הארצית "מיס ישראל" טרם הפיכתה לתחרות מלכת היופי.
תל אביב כעיר הגדולה ביותר, הורשתה לשלוח את 2 המקומות הראשונים, וכזוכה במקום השני השתתפתי במיס ישראל. שם זכיתי במקום 4 כחביבת הקהל…..:) בתקופה זו גם למדתי ועבדתי בדוגמנות בתל אביב.
תקופה כיפית וחווייתית שטוב שהייתה וטוב שהסתיימה.
צעירה בשגעת
אחרי הצבא, טיילתי וגרתי קצת ברחבי העולם, עם אביהם של ילדיי, כשנה בגרמניה במכירת תמונות מעיר לעיר, מגורים ברכב ועבודה מטורפת ששילבה חוויה ועבודה לא חוקית.
אחרי צבא, חלק מהצעירים נסעו ליפן וחלק לגרמניה – לעבוד בתמונות ואלו שלא, התחתנו או נרשמו ללימודים באקדמיה. אחרי גרמניה, נסענו ל"אמריקה" – ניו יורק, 5 ח'ברה לגור, לעבוד ובעיקר לבלות.
היינו שם מעל לשנתיים וזו הייתה אחת התקופות היפות של חיי הצעירים.
# אמא, חברה, גאה ואוהבת
התחתנתי ונולדו לעולמי 2 ילדים מדהימים, גיל – היום בן 26 ואדר -היום בן 23 וחצי. התחתנתי והתגרשתי באותו יום ממש 23.03 בזוגיות של 7 שנים בדיוק. הדיין בבית הדין, ביום הגירושין הסב את תשומת ליבי לכך, הוסיף ואמר "סגרתם מעגל קראמתי בחיים אלו" מילים שאז לא הבנתי את משמעותם כלל, לימים התמונה התבהרה.
אנו מתגוררים יחדיו במערב העיר, וילדיי הם האור בחיי, אני תמיד צוחקת ואומרת להם, שאם הייתה ניתנת לי האפשרות לחזור אחורה בזמן, הייתי עושה בדיוק את אותו דבר, מביאה אותם לעולם ומתגרשת, אולי רק קצת יותר מהר…. אנו חברים מאוד מאוד טובים, הבית שלנו פתוח מקבל ואוהב, אנחנו אוהבים לארח את המשפחה והחברים בכל הזדמנות שניתן ולחגוג את החיים כל פעם מחדש.
#נגינה
בילדותנו ברחוב בן צבי ביפו, שנמצא מול בלומפילד וליד הקונסרבטוריון של תל אביב יפו. אמא היקרה, ממש הכריחה אותנו ללמוד נגינה כחוג ראשוני ואחריו יכלנו לבחור עוד חוג נוסף שכל אחד מאחי רצה כך יצא, שכולנו למדנו נגינה מכיתה א' עד יב' כמעט, כפעילות חובה.
אני ניגנתי על מנדולינה, סקסופון וסיימתי עם טובה. מאז לא נגעתי בכלי נגינה אך כמובן האהבה למוסיקה על כל גווניה זורמת בעורקי. ליום הולדת 50, שאלו אותי ילדיי איזה חלום הם יכולים להגשים לי….. חשבתי וחשבתי והגעתי למסקנה שאני רוצה ללמוד פסנתר. היום, בת 50 וחדשיים וכבר בשיעור 6 בפסנתר – רגעי הנאה צרופים ממלאים אותי כל שבוע עם הגעתי לשיעור.
# בת, גאה ואוהבת
בשנת 2005 אמא שלי נפטרה ממחלת הסרטן והיא הייתה כל כך צעירה…..זה היה האירוע המכונן הראשון בחיי, לתומי חשבתי אז, שאחרי שאמא תמות השמש לא תזרח, אנשים לא ילכו לעבודה, העולם יעצר…..
המוות שלה לקח אותי לכל כך הרבה שינויים בחיים, שהיום אני מבינה שמסע חיי התחיל שם, בנקודת הכאב הגדולה שעטפה את עולמי, והמסע הזה שהחל בצעדים קטנים קטנים נפרש לכל כיוון בו פסעתי ונגע בכל האנשים שהיו בחיי.
כולם והכל יחד הפך למסע חיים מרתק שנמשך עד עצם היום הזה וממשיך להוביל אותי באותו שביל צמיחה והתפתחות.
כשבועיים לפני שאמא נפטרה, ישבתי ליד מיטתה ולא זזתי משם, רציתי ללקט כל מידע שאפשר, לדבר על כל מה שלא דיברנו כל החיים, לסגור מעגלים ועוד….
לאמא ואבא זוג צעיר שהתחתנו נולד ילד יפה, שקראו לו יהודה, האח הבכור של המשפחה. כשיהודה היה בן חמש, יום אחרי יום הכיפורים הוא נדרס ונהרג במקום. אחרי מותו סיפרה אחת הדודות שכמה ימים לפני התאונה יהודה ניגש אליה ונפרד ממנה, הוא אמר לה שזו הפעם האחרונה שהיא רואה אותו ולא תראה אותו יותר. אותה דודה לא התייחסה ברצינות לדבריו של הילד הקטן והמבולבל היא פשוט לא הבינה למה ילד אומר כאלה דברים. כמה ימים אחרי, הוא כבר לא היה.
בשיחת הפרידה עם אימי בימייה האחרונים, שיתפתי אותה שהיום, שאני אמא לילדים, אני מעריצה אותה בענק כאישה וכאמא שאחרי טרגדיה כל כך גדולה, היא הצליחה להמשיך את החיים, להביא עוד ילדים לעולם ולקיים משפחה לתפארת.
לא מובן מאליו בכללל…… אבא נפטר בשנת 2015 ממחלת הסרטן גם.
# תחילת הדרך הבוגרת
ב-2008 הגעתי למערכת העירונית מהמגזר הפרטי בו מרבית חיי הייתי בתפקידים של מזכירה ומנהלת משרד של מנכל"ים. לתומי, חשבתי שלנהל לשכת ראש עיר, זה דומה או אולי קצת יותר, בדיעבד, טוב שלא הבנתי את גודל התפקיד והאחריות שבו שכן, אם הייתי יודעת, סביר להניח שלא הייתי במערכת העירונית אז ובטח לא היום.
נכנסתי ללשכת ראש העירייה בתמימות עם רצון ללמוד להבין ולעשות טוב, אך בעיקר ניתנה לי הזכות והאפשרות לסייע לכל כך הרבה אנשים שאני מברכת על כך, כל אדם שהייתי לו לעזר מבחינתי זיכה אותי בכך.
עד היום אני מודה על הזכות והאפשור, על הלמידה והחוויה ועל כל אדם שכהכרתי בדרך והיה לי כחלק ממנגנון הצמיחה והגדילה שלי.
# גן החיות – אהבה שבלב
במאי 2018 הגעתי לחי כיף על מנת לנהל אותו לתקופת מעבר, שהיתה מתוכנת להיות קצרה עד לקבלת החלטות ברשות להמשך עתידו של הגן.
לומר את האמת, לא היה לי מושג מה אני עושה שם, למה אני שם ומה נדרש ממני לעשות. לא הייתי בגן חיות מעל 15 שנה ופתאום לנהל גן חיות, למרות שזה רק לתקופת ביניים קצרה – היה נראה לי הזיה.
ובכל זאת, התחלתי לקרוא, ללמוד ולהבין מה מגדיר גן חיות, צורה ואיכות החיים בשבייה, מטרותיה ועוד ועוד….
המחשבה כי אין מקריות בעולם ואם אני כאן, אני נדרשת לעשות, לשנות לשפר ללכת עם האמת והלב שלי ולתת להם להוביל אותי למה שנכון לגן ולבעלי החיים בו.
היום, שנתיים וחצי אחרי, כל מי שמכיר אותי כבר יודע, הגן חיות הוא אהבה גדולה בלב שלי, העובדים בגן אלופים אחד אחד, עם היכולת שלהם "לסבול" מנהלת שלא מפסיקה לחלום, לפנטז ולדמיין ואחר כך גם משגעת אותם ואת כל העולם להוציא את החלום מהמחשבה לעשייה.
וולט דיסני אמר: "אם אתה יכול לחלום את זה, אתה יכול לממש את זה" – אני לא מפסיקה לחלום…:)
# ציורי גוף
בגיל 40 החלטתי לתת לעצמי כל יום הולדת מתנה, כפתיח למנהג החדש וכציון יומולדת עגול ומשמעותי…. קעקעתי על הגב את הברכה שאיחלתי לעצמי להמשך החיים: "Health Love & Happiness"
זה המשיך לקעקוע של אינפיניטי עם לב על היד, כתזכורת לאנרגית האהבה שקיימת בי.
וזה המשיך לאחת ממתנות גיל 50 , שחגגתי לפני כחודשיים –והוספתי על הגב ציור משולב של שמש וירח יחדיו, זאת אני. מתה לעצור ולא לחשוב על הבא שיבוא, אך אשקר אם אומר שהוא לא במחשבתי.
# אומץ
שוב חוזרת ליום הולדתי ה-50 שהיה נקודת מפנה בחיי. החלטתי לעשות משהו חזק ואמיץ עבור עצמי, הצלחתי להוציא מעמקי נשמתי מילים שהזכירו לי מי אני, איך הגעתי, לאן הגעתי לאן עוד אני רוצה להגיע, מה אני מאחלת לעצמי ועוד תזכורות, ברכות, תובנות ומה לא….
מכתב אמיתי מהלב שנכתב עם בכי וצחוק עם אהבה ושנאה ועם הרבה גאווה על היותי מי שאני.
בהחלטה של שנייה, העליתי פוסט בפייסבוק ופרסמתי אותו במדיה. המכתב גרר תגובות מכל כיוון אפשרי ואף הפך לויראלי כאשר ביקשו את רשותי לפרסם אותו בכל מיני קבוצות בפייסבוק. היפה בכל הסיפור הזה, שעשיתי את זה בשבילי ולמעני ומידי פעם אני קופצת לעמוד הבית שלי בפייס, קוראת את המכתב ותופחת לעצמי על השכם….
אם הייתי יכולה, סביר להניח שהייתי מנשקת את עצמי… 🙂
# התפתחות אישית
ביום שהחל מסע חיי, זה היום שהתחלתי לשאול את השאלות על מהותנו ויעודנו בעולם. התחלתי לחקור, לבחון, להבין אך בעיקר ללמוד וללמוד . מזה כ- 15 שנה אני לומדת ומתפתחת בכל תחום אפשרי בנושאי העצמה והתפתחות אישית, בנוסף שילבתי גם שני תארים אקדמיים לאורך הדרך.
כל השנים הללו תמיד הייתי החברה המייעצת, המגשרת, זו שפותרת בעיות, סיכסוכים וחילוקי דעות
התמקצעתי בשיטות טיפול, אימון והנחיה רבות ותוך הסיוע לסביבה צמחתי והתפתחתי בעצמי. בשנתיים האחרונות הסבתי עצמי לעבודה נוספת כמנטורית, מנחה ומאמנת אישית. בתהליכים אלו אנו מפתחים את האישיות שלנו כדי שנוכל להשיג את המטרות שאנו רוצים. המטרות יכולות להיות פנימיות כמו שמחה, אושר, שלווה או מטרות חיצוניות כמו השגת יעדים ומטרות, שיפור היכולת הכלכלית ושיפור התקשורת עם הסביבה.
הנחת היסוד בתהליכים של צמיחה אישית היא שבכל אחד מאיתנו קיים פוטנציאל אדיר שחלק גדול ממנו איננו ממומש כיוון שאנו מפותחים רק בחלקים מסוימים בנו ובאחרים פחות או בכלל לא.
בתוך תהליכים אלו משולבים גם צמיחה והתפתחות רוחנית בהם עובדים על הקשר והחיבור לרוח ולנשמה שאנו. התהליך הוא חזק ביותר כיוון שהוא מחבר אותנו לרבדים עמוקים בתוך עצמנו על מנת לראות ולהבין את התמונה הרחבה יותר של עצמך בחיים הללו.
NLP פארקטישינר והיום בלימודי NLP- MASTER, יועצת זוגית, קבלה, קלפי טארוט, תקשור, שחזור גלגולים, שיטת אומגה (המגנט), ספרית התודעה ועוד…..
תודה ענקית לורד גבאי שנענתה לאתגר השאלון של "מגזין סוף השבוע של ראשון", גם אתם מוזמנים להשתתף ע"י שליחת פרטים למייל הבא: avi.kakon@gmail.com
Created By