כפי שידוע לכולם, אני אדם שאוהב קירבה, אוהב לחבק, אוהב לעשות דברים שמחברים תרבויות, אוהב שדברים זזים ובכלל אוהב אנשים. הריחוק החברתי עצר כל כך הרבה דברים שהיינו רגילים אליהם, לקפוץ לשכן, לבקר חברים גם בלי להודיע, פשוט להגיע.
לאחרונה יצאתי מבידוד בייתי שכל כך ניסיתי להימנע מהסטטוס הזה של להיות מבודד…אמנם ידעתי איך להפיק ממנו את המיטב בין חדר השינה למרפסת הבית בקומה החמישית.
ממש במקרה קרה שיום לפני שהוכנסתי לבידוד קניתי קרשים (לאטות) ממחסן עצים באזור התעשייה הישן, על מנת לחפות קיר במרפסת הבית. במהלך הבידוד הייתי קם בבוקר, שוטף פנים, מתמתח טיפה והופ יישר יוצא למרפסת כאשר אני שומר מרחק ומתרחק משאר בני המשפחה.
הבנייה במרפסת העסיקה אותי המון, ניסורים וחיתוכים, הברגות וקידוחים, שיוף וצביעה הביאו אותי לחשוב שלמרות הבידוד אסור לעצור את התכנונים וכמובן את העשייה. כשסיימתי את הפרוייקט במרפסת הבית הבנתי שתמיד חייבים להיות בתנועה ובעשיה ברוכה.
ממרפסת ביתי התקשרו אלי המון חברים לשאול לשלומי, לברר על מצבי, לבדוק איך אני מסתדר – כי יודעים עד כמה אני פעלתן ואנרגטי. חברים, תושבים ואפילו חברים וירטואלים שנמצאים אצלי ברשימת החברים בפייסבוק שלחו אלי חיזוקים ועטפו אותי באהבה גדולה.
אני מאמין שקרוב היום בו נחזור להיפגש, תחבק, לגעת ולהסתובב עם חיוך אמיתי על הפנים ולא מתחת לשום מסיכה, שאחזור לשמח אחרים בפעילויות קהילתיות ובכלל לצאת לרחובות העיר, לחלק לילדים מארזי שי מתוקים כפי שהייתי נוהג לעשות בחג החנוכה, בפורים ובשאר החגים.
מאמין גם שעד פורים, רוב אוכלוסיית העיר והארץ תתחסן ותצא לרחובות בבטחה.
מאחל לכולנו שתהיה לנו שבת שלום מלאה במחשבות אופטימיות וחיוביות, הכל יעבור בסוף והריחוק החברתי יחזור ויהפוך לחיבור חברתי כי כולנו מתגעגעים ל"שיגרה".
ותזכרו תמיד!!
מילה טובה… מחשבה טובה… ומעשה טוב.
שלכם, זיו נחמה
Created By