בראשון לציון קיימים אתרים ומבנים ישנים ומיוחדים שאילו רק יכלו לדבר ולספר את מה שארע בהם או בסביבתם בעבר, היינו יושבים מולם במשך שעות ומקשיבים להם בשקיקה. לצערנו הקירות שומרים על שתיקתם וכל מה שנותר לנו הם אותן עדויות שהשאירו לנו מי שהיו באותו המעמד או כתובים כאלה ואחרים. ודאי נתקלתם במבנה כזה או אחר באחד הסיורים שלכם בעיר, אשר גם לו סיפור מעניין כמו לכל האתרים שנציג במדור שלנו אחת לשבוע על ידי ישראל פרקר, חוקר נוסטלגיה מקומי ותושב העיר שהקים קבוצה בפייסבוק בשם "ראשון לציון-עיר עם נוסטלגיה" בה חברים כ2,500 אישה ואיש.
ברחוב דרור 1, פינת רוטשילד 2, ניצב בית בן כ-138 שנים, שקירותיו מתפוררים והוא אינו משומר עדיין, כמו מרבית חבריו, הפזורים ברחבי העיר – בית פריימן.
המייסד אהרן מרדכי פרימן דרור, היה ממייסדי הארץ. הוא עלה לארץ מוורשה. ביפו הצטרף ל"וועד חלוצי יסוד המעלה", הגוף המייסד של ראשון לציון. יחד עם שאר מייסדי ראשון לציון עלה על הקרקע בשנת 1882.
המבנה, ברחוב דרור, הוא בעל 2 קומות ומרתף ונוספו לו, בשנים מאוחרות, חלקים מאחור וגם בחזית, לכיוון רחוב רוטשילד. בית פרימן בנוי מאבני כורכר והוא בעל סגנון אירופאי. בעקבות חנוכת הבית ב1883 כתב יחיאל מיכל פינס מילים לשיר רוסי "חושו אחים חושו".
חוּשׁוּ, אַחִים, חוּשׁוּ!
נָרִימָה פְּעָמֵינוּ!
טוּשׂוּ, אַחִים, טוּשׂוּ, לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ!
לֹא לָנוּ הַמְּנוּחָה, לֹא לָנוּ הַמַּרְגּוֹעַ
בָּאֶרֶץ הַקְּרוּחָה וְשִׁלְטוֹן הָאֶזְרוֹעַ!
רֵעַי בִּי יְהַתֵּלוּ מַה לְּךָ אֶרֶץ מוֹרָשָׁה?
שָׁם אִיִּים יֵילִילוּ – תּוּר לְךָ אֶרֶץ חֲדָשָׁה!
חוּשׁוּ, אַחִים…
ברשת ובאתר "אלבום המשפחות" מופיע מידע על אהרון מרדכי פריימן, אותו ליקטתי וקיצרתי.
אהרון מרדכי פריימן נולד בורשה ב1846, ועלה לארץ, ליפו בשנת 1882. הוא עלה על הקרקע השוממה, באותה שנה בט"ו באב תרמ"ב, 1882, עם עשרת מייסדי ראשון לציון, הראשונים, והמושבה הוקמה והחלה בדרכה. בשנה הראשונה כבר נחנך ביתו, שהיה אחד מהבתים הראשונים במושבה. הוא גם נטע את כרם הענבים הראשון במקום. אשתו וששת הילדים שהיו לו אז הגיעו ארצה ב1885.
פריימן יזם את הקמת בית הספר (האולפנא) הראשון, במושבה, והזמין על חשבונו מלמד מחברון וכן את השוחט, הרב חיים טוביה רפפורט, ללמד את הצעירים. הוא הקים בית מדרש באוהל בחצרו ממחצלות. במרכזו היה שולחן נמוך וארוך והתלמידים ישבו על הארץ ולמדו דברי תורה מהרבנים.
פריימן כיהן במשך 16 שנים בוועד המושבה ו- 4 שנים אף עמד בראשו. הוא היה ממייסדי בית הכנסת, בית המדרש, תלמוד תורה וגמילות חסדים, כיהן כגבאי בבית הכנסת, יסד את בית משפט השלום המקומי וכיהן בו כשופט ראשי. יחד עם בוריס אוסוביצקי ייסד פריימן את התזמורת הראשונית – האורקסטרה וגם את בית המטבחיים.
פריימן עורר לתנועה, לעבודה, למלחמה כנגד ההכנעה וההשפלה מצד פקידי הברון. האיכרים התמרדו נגד עריצותו של יהושע אוסובצקי, מנהל הפקידות במושבה, וגרשו אותו. הוא חזר בלוויית שמואל הירש מנהל מקווה ישראל וראש ועד חובבי ציון והבנקאי ז'מל מברלין, שבאו לשדל את האיכרים לציית לפקידי הברון . האיכרים הודיעו, שרק בלי אוסוביצקי יורשו הבאים להיכנס. הירש התרגז וקרא: "ראשון לציון זו צפויה לכליה !" פריימן קפץ מולו וקרא:
"שקר! ראשון לציון חיה תחיה קול המון כקול שדי! הלאה מפה !" ואחז ברסן הסוסים והפנה את המרכבה חזרה לעבר הדרך ליפו. האיכרים הרימו אותו על כפיהם וקראו: "יחי פריימן ! תחי ראשון לציון !"
בימי כהונתו כראש הוועד הנהיג את הרישום בספר הנולדים, ספר הנשואים וספר הנפטרים. בימיו קיבלה העדה מהפקידות את המונופול של ממכר יין ביפו ובירושלים ונוסדו אגודת הכורמים הראשונה וארגון של מובילי היין, שהיוו בסיס ל"מפעל אגודת הכורמים הקואופרטיבית".
פעילותו הציבורית הייתה רבה ומגוונת. בתקופתו נפתרה בעיית המיסים, נקבע אופן בחירת ועד המושבה, הושגה עצמאות כלכלית של בית המרקחת ושל טחינת החיטה, נוסד הוועד הכללי למושבות יהודה שמרכזו בראשון לציון, נבנתה בריכה להספקת המים, נבנתה הקומה השנייה לקליניקה וביוזמתו הוקמה גדר מסביב לבית הקברות.
אהרון מרדכי פריימן יסד ב1892 אגודה ציונית ביפו בשם "ברקאי" והתנדב להגיע למושבות הגליל ולערים, שונות, ולייסד שם אגודות ציוניות.
פריימן רשם ביומנו כל מה שאירע במושבה החל מראשיתה ב1882. במלאת 30 שנה לראשון לציון, הוא פרסם את הדברים בספר בן שני כרכים: "ספר היובל לקורות המושבה ראשון לציון". ספר זה משמש מקור ללימוד תולדות המושבה, עד היום. בשנת 1908 השתתף פרימן כיועץ להקמת המושבה באר יעקב ולקביעת התקנות שלה, ובטקס חנוכת המושבה באר יעקב נשא את הנאום המרכזי.
כ"סימפטום של תחיה", כדברי דוד יודילוביץ, החליף פרימן בראשית דרכו בארץ את שם משפחתו, שהיה גלותי בעיניו, לשם עברי, ופריימן (באידיש = איש חופשי) הפך להיות השם "דרור". אהרון מרדכי דרור.
רחוב דרור נקרא על שמו ובראשו ניצבים שני מבנים. הראשון היה ביתו ובהמשך הרחוב נמצא בית הכנסת על שמו. בשנים ב 1894 ‑ 1895 הקים פריימן על נחלתו בית מדרש, שהוא כיום מבנה בית כנסת חסידים, והוא נוהל באמצעות גבאים שבחרה אספת המושבה.
אהרון מרדכי פרימן נפטר ונקבר בראשון לציון ב1924. ניראה לי שלאיש הזה, שעשה כל כך הרבה למען המושבה, ראשון לציון, מגיע הרבה יותר כבוד משאריות בית מתפורר ורחוב צר, הקרוי על שמו.
Created By