בראשון לציון קיימים אתרים ומבנים ישנים ומיוחדים שאילו רק יכלו לדבר ולספר את מה שארע בהם או בסביבתם בעבר, היינו יושבים מולם במשך שעות ומקשיבים להם בשקיקה. לצערנו הקירות שומרים על שתיקתם וכל מה שנותר לנו הם אותן עדויות שהשאירו לנו מי שהיו באותו המעמד או כתובים כאלה ואחרים. ודאי נתקלתם במבנה כזה או אחר באחד הסיורים שלכם בעיר, אשר גם לו סיפור מעניין כמו לכל האתרים שנציג במדור שלנו אחת לשבוע על ידי ישראל פרקר, חוקר נוסטלגיה מקומי ותושב העיר שהקים קבוצה בפייסבוק בשם "ראשון לציון-עיר עם נוסטלגיה" בה חברים כ2,500 אישה ואיש.

מתחם בית אבו ג'בן

על גבעה המכוסה, כיום, בעשבי פרא וחורשות עצים והחולשת על כביש המחבר את בית דגן לראשון לציון, מול מכון וולקני, הקים העשיר היפואי זוהדי אפנדי אבו אלג'יבן, בשנת 1930, את בית אחוזתו, הצופה על פרדסיו, שהיו נטועים מצפון, באזור בית דג'אן.

smacap_Bright

הבית המפואר תוכנן להיות בעל חלל מרכזי וחזית קשתות אך התכנון שונה לכזה עם סגנון הבינלאומי, מלבני עם פינות ישרות. המהנדס יצחק רפפורט ואדריכל הנוף יחיאל סגל תכננו בית אחוזה מרשים, המוקף בחצר גדולה המלאה בצמחיה. סביב בית האחוזה המפואר ניטע גן גדול ובו בריכות מים ומפלים, ערוגות פרחים, והרבה סוגי עצים וביניהם עצי דקל. בצפון המתחם הייתה הבאר שסיפקה מים שנשאבו לבריכה מתומנת, בנויה אבן, שהוקמה בראש הגבעה. בצידה החיצוני של כל אחד משמונה צלעות המתומן מסותת כוכב באבן אשר היה אחד מסמלי הדגל של האימפריה העות'מאנית ולאחר מכן נהיה מזוהה עם האיסלם. מהבריכה יצאה תעלת מים שהובילה מים לבריכת המפלים, שבצד הצפוני של המתחם, ובדרך מולאה במים בריכה נוספת, שבמרכזה הייתה מזרקה. מהבריכה זרמו המים לתעלת מפלים שהסתיימה בבריכה תחתונה. שרידי אריחי קרמיקה כחולה, של הבריכה, חלקם מנופצים, נשארו במקום המוזנח כיום.

בתחילת 1948 הבית נתפס על ידי כנופיה ערבית, לאחר שבעליו נטש אותו וברח. הכנופיה איימה על הכניסה הצפונית למושבה ראשל"צ. בצפון נחלת  יהודה ישבו אנשי קיבוץ ו' והם נאלצו לעזוב בשל ההתנכלויות הבלתי פוסקות של אנשי הכנופיה.

בין הבית ונחלת יהודה נסללה בתחילת 1948 דרך הביטחון שדרכה עברה התחבורה היהודית ,בביטחון, מתל אביב דרך ראשון לציון תוך מעקף של יישובי ערבים עוינים, יאזור ובית דג'אן לכיוון ירושלים ויישובי הדרום. ב11 לפברואר 48 הופעל מוקש מתחת לאוטובוס נוסעים יהודי, שעבר בדרך הביטחון וגרם ל28 פצועים, מהם היו 8 פצועים קשה. לאחר שנודע כי הפוגעים יצאו מבית אבו ג'בן, הוחלט על פעולת תגובה ופיצוץ ה"ארמון" וגם הבאר ממנה נשאבו המים למתחם. הריסת המבנים נעשתה ע"י אנשי גדוד 52 של "גבעתי", בפיקודו של סגן מפקד פלוגה ב` שלמה להט (צ`יץ), שהיה לאחר מכן אלוף בצה"ל וראש עיריית תל אביב-יפו. המבצע נערך במספר שלבים עד שהבית והבאר נהרסו כליל. לאויב היו עשרות הרוגים ולכוחותינו פצוע אחד. אט אט, במשך השנים, גם נהרסו והתייבשו הגנים שמסביב, המזרקות, תעלות המים. הכל !!!

שרידי הבית פונו. הגן המפואר שנשאר הוזנח מאוד, התייבש וכוסח. המבנים מסביב נהרסו ונותרו רק שרידים מהחצר המפוארת, שבילים, ריצופים שונים, חלקי קירות, הבריכות  מים, וקצת מהצמחייה.

בין העשבים אפשר למצוא שרידי עץ סופורה אמריקאית שהיה זן נדיר בארץ, עצי פיקוס, עץ מנגו, עץ תות, עצי ברוש, מיני דקלים, ברושים, עץ אורן ירושלים וכן שיחים כמו היביסקוס ואדטותה.

מתוך התמונות הישנות שתיעדו את המבנה, אז, אפשר גם לראות בברור איך ניראה המבנה המפואר, "הארמון" בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת.

73 שנים חלפו מאז. המבקרים במקום יכולים לפגוש מספר עצי פיקוסים ענקיים ומרשימים, משטח חול גדול ושומם וגם את שרידי הבריכות, הלא משומרות או מתוחזקות.

בפינה המזרחית של משטח החול הגדול הקימה עיריית ראשון לציון, לפני מספר שנים, מצבה, מכובדת ויפה, לזכר הפשיטה והפיצוץ של בית אבו ג'בן.

מתברר שרבים מהמגיעים למקום כדי לפקנק או לחגוג משאירים אחריהם אשפה רבה, שהרוחות דואגות לפזרה ברחבי המתחם. זהו מראה מדכא ומכעיס.

מדי פעם מגיעים אנשי העיריה לפנות אשפה תחת הפיקוסים, אבל לא את זו המפוזרת בין העצים והעשבים, בשטח הגדול והירוק שמסביב, המלא בצמחייה גם ייחודית שנשתלה ע"י מדעני מכון וולקני, לפני עשרות שנים.

קבוצת תושבים התלכדה בעיר כ"פורום פעילי הסביבה ראשל"צ" . בין שאר פעולותיהם, המבורכות, התגבש אצלם רעיון לטפח את המתחם ולהקים במקום יער קהילתי, שמטרותיו:

לשמר את פיסת הטבע העירוני הנדירה והחבויה הזו למענם של תושבי העיר ואורחיה, תוך כדי הבאה לידי ביטוי את הערך ההיסטורי של האזור, אתר בית אבו ג'בן ומורשת גבעתי, ואת דרך הביטחון שעברה בסמוך למקום ומסמלת חלק מאירועי הקמת המדינה. סמוך למתחם, מצפון, סמוך לצומת בית דגן, נמצאים שרידי בית  הקרן הקיימת, שפוצץ ב1948 וגם סביבו נרקמו סיפורי נוסטלגיה רבים.

הקבוצה הראשונית נמצאים במגעים עם עיריית ראשון לציון, במטרה לקדם את הפרויקט להביא אליו תלמידים ומטיילים כדי לספר על עברו של המקום רב הסיפורים.

נאחל ל"פורום פעילי הסביבה ראשל"צ" בהצלחה בפעילותם, בתקווה שלא ירחק היום ולמקום, המשומר והמטופח, יגיעו אלפי מטיילים כדי להתרשם ולשמוע את סיפורי המקום, הרבים, וגם ללמוד על הצמחים המאוד מיוחדים, הגדלים בשטח.

מאת: ישראל פרקר

 

 

תגובות

תגובות