הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז מרכז אישרה בישיבתה בשבוע שעבר ותכנית מתאר חדשה לעיר ראשון לציון, המוסיפה לעיר פוטנציאל בנייה של 30 אלף יחידות דיור בעשורים הבאים. מימוש התכנית צפוי להגדיל את אוכלוסיית העיר בכ-100 אלף איש – מ-250 אלף איש כיום ל-350 אלף איש. בנוסף לכך, התכנית מגדילה את פוטנציאל שטחי המסחר והתעסוקה בעיר ב-5 מיליון מ"ר בנוי – מ-3.5 מיליון מ"ר כיום ל-8.5 מיליון מ"ר.
תוספת הבנייה החדשה למגורים שקובעת התכנית מפוזרת במספר מתחמים, כמעט כולם במזרח העיר. ב"מתחם צריפין" המתפנה בגבולה המזרחי של העיר מתוכננות לקום שתי שכונות חדשות: "שכונת נרקיסים" אשר בה מתוכננות להיבנות 4,000 יחידות דיור, ונוריות עם 3,500 יחידות דיור. במשולש נים בדרום מזרח העיר ייבנו 1,200 יחידות דיור, ובמספר מתחמים קנים יותר במזרח העיר ייבנו כ-4,000 יחידות דיור נוספות.
מעברו הצפוני של משה דיין, הוגדלו לאחרונה זכויות הבנייה באזור התעשייה "ראשון איילון", בכמעט פי שניים, מ-400 אלף ל-760 אלף מ"ר, וזאת מטרה לשנות את אופי התעסוקה במקום כיום, המאופיין בתעשייה ומלאכה קלה, לבנייני משרדים והיי-טק.
מלבד תוספות הבנייה שקובית התוכנית, צפוי אישורה להקל על ההליכים התכנוניים בעיר ברמה הפרקטית. זאת משום שכעת יוכלו כלל תוכניות הבנייה בעיר אשר תואמות את התוכנית, להיות מאושרות על ידי ועדת התכנון המקומית לבדה, ללא צורך להעבירן לוועדה המחוזית.
תוכנית המתאר החדשה של העיר, שאושרה בוועדה המחוזית מרכז, צפויה להוסיף לה כ-100 אלף איש בעשורים הקרובים, עיריית ראשל"צ: "התוכנית מבקשת להניע מהלך היסטורי לפינוי כ-2 ק"מ מרצועת החוף המוחזק בידי משרד הביטחון"
את תכנית המתאר הכינו משרד התכנון "קשת" בראשותו של האדריכל משה כהן, האדריכלים אמיר ועופר קולקר, ומהנדס העיר תל אביב לשעבר ברוך יוסקוביץ, בהובלת מהנדס העיר לשעבר אלי יהלום, אשר בתקופתו הוגשה התכנית לוועדה המחוזית. את הדיון בו אושרה התכנית ניהלה מתכננת מחוז מרכז, האדריכלית דניאלה פוסק.
ראשון לציון "עיר שסועה"
אחד מהחסרונות הגדולים באופן שבו התפתחה ראשון לציון, שאותו מבקשת התכנית לתקן, הוא חלוקתה לשלושה מקטעים נפרדים, בשל שני צירי התנועה הראשיים החוצים את העיר מצפון לדרום – כביש 4 וכביש 20 (נתיבי איילון). ממזרח לכביש 4 נמצא חלקה הוותיק של העיר, הכולל את שכונות מרכז העיר, השכונות המזרחיות וכן שכונות "המערב הוותיק". ממערב לכביש ארבע ועד לאיילון נבנו לאורך שנות ה-90 והעשור הראשון של שנות ה-2000 שכונות "מערב ראשון", ומעבר המערבי של כביש 20 נמצא מקטע נוסף של העיר, אשר כיום כולל אזור תעשייה קטן ושתיים מהשכונות היקרות של העיר – נווה חוף ושער הים.
במסגרת אותו איחוי שסעים, מתכננים בעירייה להפוך את "רחוב רוטשילד בראשון לציון", אשר כיום מהווה רחוב ראשי בחלקה המזרחי של העיר בלבד, לשדרה עירונית ראשית אשר תחצה את העיר ממזרח למערב, ותגיע עד לים. לאורך השדרה יינתנו זכויות בניה לשימושים מעורבים – דיור, מסחר ותעסוקה.
היקפי הבנייה הגדולים למגורים ולתעסוקה שמבקשת התכנית לקדם, מציבים אתגרים תחבורתיים כבדי משקל, וזאת בעיר אשר כבר היום סובל חלק גדול מתושביה מעומסי תנועה. הפתרון שמספקת התכנית מצוי בעיקר בתחום הסעת ההמונים.
"קו הרכבת הקלה בראשון לציון" המרכזי הצפוי לשרת את העיר הוא הקו החום, אשר התוואי המתוכנן לו מתחיל ברמלה ולוד, ומשם חוצה את העיר ממזרח למערב, עד למתחם ה-1000 שם ממוקמת תחנתו הסופית. בימים אלו מועברות טיוטות בין עיריית ראשון לציון למשרדי האוצר והתחבורה לגיבוש החלטת ממשלה אשר תאפשר לעירייה לנהל את העבודות להקמת הקו בעצמה.
כמו כן, בעיר שתי תחנות רכבת כבדה. המערבית שבהן היא "תחנת רכבת משה דיין", הצפויה לשרת את המגיעים לאזורי התעסוקה החדשים שיפותחו בעיר. "תחנת הרכבת ראשונים" המשרתת את מזרח העיר היא בעייתית יותר, שכן זו כלל אינה מחוברת למסילת החוף המובילה במהירות לתל אביב, אלא מהווה תחנה סופית של קו המאסף החולף דרך לוד ובאר יעקב. חיבורה המתבקש למסילה המערבית מצוי היום בהליכי תכנון בלבד.
שני מוקדים נוספים של בנייה חדשה למגורים הם "מתחם האלף" הצפוי לכלול 5,500 יחידות דיור, ו"שכונת נחלת יהודה", אליה צפויות להתווסף "נחלת עלית" שתמנה 3,500 יחידות דיור ונחלת מערב עם 700 יחידות דיור. כמו כן כוללת התכניות את הריסתה עד היסוד של שכונת המצוקה רמת אליהו במרכז העיר המונה כיום 4,300 יחידות דיור בבנייני רכבת, והקמתה מחדש, עם 7,000 יחידות דיור בבניינים בני 8 עד 20 קומות.
בנוסף לכך צפויה התכנית לעבות בצורה משמעותית את הבינוי בחלקו המערבי ביותר של העיר, ממזרח לאיילון אשר כיום כמעט שאינו מפותח כלל. בלב הבניה המתוכננת באותו האזור מצוי "מתחם האלף" הקרוי על שם היותו בשטח של אלף דונם – אשר עליהם צפויים להיבנות, מלבד אלפי יחידות הדיור, גם 1.7 מיליון מ"ר של מבני תעסוקה. כמחצית מהשטח מצוי בבעלות העירייה שכבאר החלה לשווקו ליזמים, ולפני כשנה זכתה קבוצת דיסקונט במכרז שפרסמה העירייה לרכישת מגרש בן 21 דונם.
קרדיט: נמרוד בוסו TheMarker
Created By