אתמול (מוצ"ש 24/4/12) התקיימה בבית האמנים בראשון לציון פתיחה של 4 תערוכות של האמנים הבאים : פנינה שריג עם התערוכה Zoom out –zoom in, ויויאן הירש בירקנפלד עם התערוכה Killing me softly, אתי יעקבי עם התערוכה 2020 וטלילה צור-עברון עם התערוכה "טקס(ט) מקומי".
פנינה שריג – Zoom out –zoom in
עולם האמנות עבר לעולמות של זום ואתרי אינטרנט כתוצאה מנגיף הקורונה, העולם ניבט מבעד למסך. לפנינה שריג קריאה מחודשת של עולם הדימויים, הדימוי ניבט ממקום אחר ,מבט על, הפרספקטיבה השתנתה. מניע היצירה של פנינה הוא זמן ומקום.
פנינה עובדת עם חומרים שונים כתשתית עבודה: מגירה, דיקט, מגש או קרטון ישן, שימוש באובייקטים או בחפצים יומיומיים ,האובייקט מופקע משימושו ומוצג בהקשר חדש, מייצר חשיבה ביקורתית על המצב הפוליטי חברתי.
אוצרת: טובה פסח
"טקס(ט) מקומי" – טלילה צור-עברון
במוצאי שבת ה-24 באפריל תפתח בבית האמנים בראשון לציון "טקס(ט) מקומי" – תערוכת יחיד של טלילה צור-עברון, באוצרות של מירב רהט. בתערוכה מציגה צור-עברון אובייקטים, כלים ומיכלים של כאב ועבור הכאב, המהווים אמצעי להתמודדות עם נפילתו של בנה יונתן, שנהרג בפעילות מבצעית בנובמבר 2005.
התערוכה "טקס(ט) מקומי", שנפתחה בסמוך לאירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל, מסתיימת בנימה אופטימית משהו, בהטבעה של ענף עץ זית מביתה של צור-עברון – ייצוג של נוף מקומי טעון במשמעויות לאומיות ופוליטיות מורכבות, ומוטיב חזותי המופיע בסמל המדינה ובאותות ודרגות בצה"ל, אך בו זמנית עץ בעל כח הישרדות והתחדשות, שענף ממנו סימן את סוף המבול והפך סמל של תקווה ושלום.
אוצרת: מירב רהט
ויויאן הירש בירקנפלד / Killing me softly
איך נראה אירוע קיצון? ״ברבור שחור״ שמופיע לפתע ומשנה את תפיסת הממשות של האנושות כולה. מגפת הקורונה היא תרחיש קיצון ומתגלגל, מטבעו היכולת לייצג אותו על המורכבות וכל טווח ההשפעה שלו היא בלתי אפשרית. כל שנותר בפנינו כפרטים, היא האפשרות לכונן ולהגדיר עצמנו מחדש למולו. מגפת הקורונה היא המפגש שלנו כסובייקט עם הממשי, אשר כשלעצמו נותר חסר צורה והגדרה. יחד עם זאת עקבות ההרס שלה נוכחים בחיינו באופן מוחשי עד כאב.
הבחירה לצייר בפחם ובגירי פסטל שיש בהם רכות ומגע פיזי מלטף, מציעה מזור כלשהו לחסך הגדול. האמנות מצליחה לחדור לחלל שיצרה המגיפה, היא בונה מחדש את המרחב הסימבולי, היא מצליחה לתת צורה וביטוי לדרך בה אנו חווים את המציאות שסביבנו.
אוצרת: קרן ויסהוז
אתי יעקבי – 2020
במהלך תקופת שנת הקורונה והסגר לא פסקה אתי יעקבי מלצאת לטבע הקרוב ולצייר, נופים בהתבוננות ישירה, מסביבתה הקרובה, לרוב בפורמטים קטנים ואינטימיים.
הקרבה לנופים פתוחים בסביבות מכבים-רעות, במורדות הרי ירושלים, אפשרו לה, למרות מגבלות התנועה והסגרים, לבחור נקודות בנוף הפתוח ממנו ניבטים כמעט מכל עבר שדות וגבעות ולצייר סצנות טבע פואטיות; כרמי יוסף, קיבוץ הראל, פאתי מודיעין, פארק קנדה, יער חולדה, יער המגינים, קיבוץ משמר דוד ועוד.
אוצרת: ורה פלפול
Created By