שמי יעל גיל ואני בעלת משרד ועוסקת בתחום דיני המשפחה למעלה מ 20 שנים. הגעתי לתחום, כי ביקשתי לשלב בין שני התארים שיש לי בפסיכולוגיה ובמשפטים – שני תחומים אותם אני משלבת בעבודתי בתחום רגיש זה. לאחר שראיתי תופעות קשות וכואבות, כולל פגיעה בילדים, נאבקתי במשך שנים למען שוויון בהורות, במזונות וברכוש. פעלתי ואני עדין פועלת למען הקהילה, באמצעות ארגון כנסים, הרצאות בתחומים הקרובים ללבי, פרסום מאמרים רבים בנושאים מגוונים והופעה בוועדות הכנסת. פעלתי ללא לאות למען ערכים בהם אני מאמינה – צדק ושוויון, תוך שימת דגש על טובת הילדים.
באתר Rishon4U.co.il, אעביר לקוראים מידע והמלצות, מניסיוני רב השנים בתחום הגירושין ודיני המשפחה ואני מקווה שאוכל לתרום לקוראים כמיטב יכולתי, בכל הנוגע להליך הגירושין על כל היבטיו.
מעבר ילדים לעת גירושין – טובת הילד או טובת ההורה?
גירושין פוגעים לא אחת בילדי בני הזוג. אחד הנושאים הבעייתיים והשנויים במחלוקת עולים, כאשר אחד מן ההורים מבקש לעבור להתגורר במקום מרוחק מן ההורה השני, מה שמביא לעיתים לנתק בין אחד מן ההורים לבין ילדיהם.
בני (שם בדוי) נשא לאשתו מתוך אהבה גדולה. זמן קצר לאחר הולדת בנם, התברר לו שאשתו לא חשה כלפיו אותם רגשות והיא נשאה לו, כדי להביא ילד לעולם ולזכות בדמי מזונות. האישה פנתה למשטרה, העלילה עליו עלילת שווא וברחה עם בנם הפעוט ממרכז הארץ לצפון המרוחק, מהלך שעתיים ויותר נסיעה מביתם.
מאחר שהילד היה כבן שנה, ביהמ"ש לא נאות לבקשת האב להשבת הילד לביתו ומאז ובמשך מספר שנים, האב נאלץ לראות את בנו, פעם בשבועיים למשך יומיים בלבד ומעט יותר בחופשות ובחגים. בני הגיע למשרדנו במצב זה וביקש כי נסייע לו לקיים קשר הרבה יותר קרוב עם בנו. הגשנו תביעה לבית המשפט ונתקלנו בהתנגדות קשה מאוד של בית המשפט, הן להעברת המשמורת על הילד לאב והן, להגדלת זמני השהות בין האב לבין בנו. כך, במשך שנה וחצי נלחמנו ללא לאות ולבסוף, היום האב רואה את בנו משמעותית הרבה יותר, מצבו של הילד שהיה ילד עצוב השתפר ללא הכר וטובת הילד זכתה למענה הולם.
במקרים של מעבר בתוך הארץ, קיימות מספר זכויות מתנגשות. זכות עיקרית אחת, היא זכות המעבר, שהיא זכות יסוד במדינת ישראל, המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. זכות חשובה אחרת, היא טובת הילד וזכותו לגדול אצל שני הוריו, כמו גם זכותו של כל הורה לגדל את ילדיו.
במקרים של מעבר למרחק קטן, הבעיה לרב אינה משמעותית. אבל במקרים של מעבר למקום מרוחק, נגזר לעיתים על ההורה הנשאר במקומו, לא להיות בקשר קרוב עם ילדיו – גזירה קשה ופוגענית, אשר יותר מכל פוגעת בילדים ובטובתם.
הפסיקה בנושא זה התפתחה לאורך השנים. בעבר, נתנה לאם זכות כמעט בלתי מוגבלת לעבור עם הילדים, גם בלי להיוועץ באב. במהלך השנים האחרונות, חל שינוי משמעותי בפסיקה ומרבית השופטים לא מאפשרים מעברים חד צדדיים.
כבוד השופט שאול שוחט קבע בפסיקה בנושא זה כי : "שינוי במקום מגורים של ילדים קטינים אינו דבר של מה בכך. ילדים קטינים אינם חפץ מיטלטל אותו נושאים ממקום למקום. על דרך הכלל, יש לשמור ככל שניתן, על יציבות בחייהם…."
עם זאת, שהשופטים מכירים בזכות המעבר, הם נוטים לא לאפשר מעבר למרחקים גדולים עם הילדים, וכל זאת בתלות גם באופי הקשרים של הילדים עם ההורים ובגורמים רבים נוספים. בתיק אחר שהגיע למשרדנו, בית המשפט לא איפשר מעבר מתל אביב למטולה, אך איפשר מעבר מתל אביב לירושלים, תוך שמירה על זמני שהות של הילד עם אביו, כך שהילד שהה אצל האב כמעט מחצית מן השבוע. מצב זה גורם לטלטול רב של הילד בדרכים ולא ברור אם הדבר מיטיב עמו, מה שברור הוא, שקיימת חשיבות גדולה לכך שהילד יהיה בקשר משמעותי עם שני הוריו, כך קובעים מיטב החוקרים בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית וכך עולה מן המצב בשטח.
לסיכום : אין לשלול באופן גורף את זכות המעבר ואת זכותו של אדם לפתוח בחיים חדשים, במקום שאינו מקום המגורים שקבע לעצמו לעת נישואיו. יחד עם זאת, יש לעשות את האיזונים המתאימים ויש לדאוג לקשר של שני ההורים עם הילדים, כי טובת הילדים חשובה לכל הורה ואין לשכוח זאת לעת גירושין.
מאת: עו"ד יעל גיל
אתר המשפטי : www.yaelgil.co.il
כתובת המשרד : ברקוביץ' 4, מגדל המוזיאון, ת"א, התקווה 5, ראשון לציון.
טלפון : 03-9645334
Created By