מוטי עג׳מי, סגן ראש העיר ומחזיק תיק הרווחה, אחד מהאנשים הכי עסוקים בעיר בתקופה זו במתן מענה לכל צרכי האוכלוסייה בתקופת משבר הקורונה, שום דבר לא הכין או הכשיר אותו למצב הנוכחי. מבוקר ועד ערב מסייע למשפחות עם צרכים מיוחדים, לנוער בסיכון ,לחד הוריות, אזרחים וותיקים, מתרוצץ ותומך בין חלוקות ארוחות מוכנות, סלי מזון ותווי שי ומודה לאלפי המתנדבים ולכל העמותות שעוזרות לו לא לקרוס בכל המטלות בעיר – בהמשך לסדרת הכתבות של עדי זהר, למוטי היה המו מה לספר לעדי זהר על האתגר בעבודה מול הקהילה בתקופת משבר הקורונה.
הי מוטי, מה שונה הפעילות שלך כיום מימים רגילים?
בתקופה זו עיקר ההתמקדות הינה בסיוע לאזרחים וותיקים שבשל המחלה הינם אוכלוסיית הסיכון הגדולה ביותר.
אנחנו מנהלים אופרציה גדולה של חלוקת ארוחות מוכנות,סלי מזון ותווי שי וכמו כן, מסייעים בשינוע מזון ותרופות
לשם פעילות זו אנחנו מפעילים אלפי מתנדבים באופן ישיר ובאמצעות 15 עמותות,מנהלים קו חם לפניות ומנסים לייצר קשר עם כל האזרחים הוותיקים.
כמובן, בתקופה זו הצורך לסייע למשפחות עם צרכים מיוחדים,לנוער בסיכון ,לחד הוריות שהצורך גדל במשבר ואנו נדרשים לתת תמיכה רגשית ועזרה כלכלית. אנחנו בקשר עם עמותות, מה שאני פחות עושה ביום יום, מנסים לאתר מחסנים לאחסון התרומות מזון.
חייב לציין, שבימים האלו יש יותר תורמים מתמיד ויותר מתנדבים מתמיד. צריך להבין, שיש משפחות נורמטיביות לגמרי שנכנסו למעגל הזה ואנו מנסים לעזור בכל דרך לדוגמא: אמהות חד הוריות. אנחנו עושים שיחות ובדיקות רקע אבל לא מקפידים כמו בשגרה. הפניות מגיעות באמצעים שונים: מנהלי ויועצי בית הספר, ראשי עמותות, ארגונים ואנשים פרטיים שמדווחים על שכנים מהיכרות אישית. זה יכול להיות משפחות או יחידים במצוקה. יש גם קו חירום שכל מי שצריך עזרה יכול לפנות אליו, יש את המוקד העירוני שיפנה את התושב לכל לשכה לפי אזור או צורך.
אנחנו מתקשרים למשפחות עם צרכים מיוחדים ולאזרחים הוותיקים בעיר ויש מעל 45 אלף אזרחים כאלו ומשתדלים לדאוג מכולם. ייתכן והיו תושבים שנפלו בין הכיסאות מסיבות שלא תלויות בנו אבל תמיד ניתן להתקשר ונטפל בשמחה.
תושב בן 70 שואל: שלום רב , אני קורא את כל הכתבות שלכם על פעילות העירייה. מדוע את לא שואלת את אותם המרואיינים מתי העירייה פנתה ביוזמתה לאוכלוסיה הקשישה בשאלה האם דרוש להם דבר, יש לציין שאיני חלק מהזקוקים אבל צורם שהעירייה לא מתעניינת. לדבר ולכתוב זה יפה אבל לא למטרה זו הם קיימים, יש אוכלוסיה קשישה שבני משפחתם גרים רחוק ולא יכולים לעזור בדברים אלמנטרים.
את בעיה זו העירייה הייתה צריכה לבצע ולא להמתין לפניית הקשישים. את רשימת הקשישים ניתן לשלוף ממאגר העירייה של מקבלי הנחה בארנונה , קצת תושייה לא תזיק , לסיכום טיב שירות נקבע בזמן לחץ ובזה העירייה כשלה.
אשמח לתגובתך בנושא?
אציין, כפי שציינתי קודם, כי אנחנו מסייעים לאלפי קשישים בעיר במתן ארוחות חמות ,סלי מזון ,תווי שי,עזרה ברכישת תרופות ובשינוע מזון. לקוחות הרווחה הקשישים המטופלים באופן שוטף הם הראשונים לקבל סיוע .כדי להגיע לכל מי שצריך עזרה ושאינו מוכר לרווחה פרסמנו טלפון 039682500 לכל בעיה וכמו כן הקמנו מערכת של יצירת קשר עם כל האזרחים הוותיקים על ידי עובדי הרווחה, מינהל קהילה, מתנדבים ובני נוער.
מדוע אותו אדם ספציפי לא קיבל שיחה אינני יודע,ייתכן שהטלפון שגוי,לא ענה או כל סיבה אחרת ולכן קיים קו הטלפון לסיוע והמוקד העירוני, כמובן.
מה הסדר יום שלך בתור חבר מועצה בימים אלו?
היום שלי מתחיל בשיחות משעות הבוקר המוקדמות על פניות נוספות לעזרה לאזרחים ותיקים, למשפחות חד הוריות, לעמותות שמחפשות מקום לפעילות, קבוצות מתנדבים, שמעוניינים להתנדב ולעזור ועוד. בכל יום, בשעות הבוקר, אנחנו מנהלים שיחת ועידה עם ראשת המינהל, מלי בן משה והמנהלות הרלוונטיות לתחומים עליו הן אחראיות כדי לבחון צרכים ולתת פתרונות לבעיות המשתנות.
כמעט מדי יום, אני יוצא לנקודות החלוקה וללשכות הרווחה כדי לעודד, לתמוך ולסייע במידת הצורך. חלק מהמשימות שלנו בתקופה האחרונה הינה שינוי משימות בתקציב לטובת הבעיות המשתנות במקום הוצאות שמתוקף המצב לא יצאו לפועל.
כמו כן, אנו שוקדים על תוכניות וירטואליות לקראת יום השואה ונושאים אחרים שעומדים על סדר היום. אני משתדל לנהל שיחות עם ראש העיריה והמנכ"ל כדי לעדכן ולדון בדילמות שונות איתן מתמודדים מדי יום.
כיצד כרואה חשבון אתה רואה את המשבר?
הדבר שהכי מציק לי, שאין מענה למגזר העסקי, לא לעצמאים ולא לבעלי השליטה בחברות.
שכיר, שמקבל חל"ת, שכרו ניפגע בד"כ אבל לא באופן אנוש. במקרה של עצמאים ובעלי שליטה לא כך הדבר.
לכל עסק יש תזרים מזומנים, התחייבויות בגין הלואות למימון העסק,שכירות, ארנונה ותשלומים לספקים שהתחייב עליהם טרום תקופת הקורונה ועכשיו לחלק מהעסקים ההכנסות נפגעו אנושות.
המדינה עד עכשיו מסייעת בעיקר בסיסמאות. דחיית מועד התשלומים היא שולית. על תשלומי המס בגין העובדים אין כל דחייה, המענק שהובטח עד ל-6000 ש"ח הוא לעג לרש ורבים לא זכאים לקבלו לפי המנגנון שפותח. כל מנגנון ההלואות אינו יישים והריבית הניתנת היא גבוהה כשריבית בנק ישראל היא 0.1% בלבד.
על המדינה להכניס יד עמוקה לכיס ולא לחשוש מהגדלת הגרעון. יש לדחות את התשלומים במספר חודשים, לייצר מסלולי סיוע מהירים ומשמעותיים לעצמאים דוגמת פיצוי צוק איתן ולתת הלוואות במסלולים קצרים ומהירים.
עד עתה, מתוך 21 מיליארד שח נוצל פחות ממיליארד ש״ח. המגזר העסקי עלול לקרוס ויש לתכנן את אסטרטגיית היציאה בהקדם ולצמצם את גורמי אי הוודאות עד למינימום.
מה דעתך על התמותה הרבה בבתי אבות ברחבי הארץ?
אני לא מבין את ההתנהלות. יותר משליש שנפטרו ממחלת הקורונה הם מבתי האבות. כולם ידעו שהגיל השלישי הוא הבעייתי ביותר ובתי האבות יכולים להיות מלכודת מוות אז למה לא עשו בדיקות מהתחלה? למה הם היו צריכים למות בצורה כזו מבודדת ולא בקרבת משפחה?
זה חבל ועצוב ואני מאוד מקווה שזה לא נובע מסיבות שאין להזכירם.
איך היה לחגוג את ליל הסדר עם המשפחה הגרעינית?
חוץ מבני, כולם חגגו איתנו את החג וזה צבט בלב, שלא היה איתנו. עם אחותי וחמותי שגם לבד הקשר הוא טלפוני ולא פשוט להן לעבור את החג באופן הזה. לא פשוט לאף אחד בימים אלו.
מתי אתה צופה שהמשבר יסתיים ? ואיך תיראה הרווחה בעיר היום אחרי?
ברור שהמשבר יסתיים סופית רק כשתמצא תרופה ו/או חיסון לקורונה וזה יקח זמן. אני מאמין, שברגע שנצליח לערוך בדיקות סרולוגיות איתן נזהה את האנשים האסימפטומטיים שחלו וכמו כן כשייפתחו בדיקות שהתשובה להן תינתן תוך מס' דקות נוכל להגיע למצב טוב בהרבה.
לצערי, כרגע המצב, בהחלט, מורכב אך יש לפעול כבר עכשיו להחזיר באופן הדרגתי את המשק לעבודה.
חשוב לציין, שכמחזיק תיק הרווחה אני עד לגידול דרמתי בבעיות האלימות במשפחה, לקשיים כלכליים בבתים רבים,בבעיות נפשיות הנובעות מלחץ וחרדה וקשיים רבים נוספים שמחייבים אותנו לצאת במהרה ובאופן הדרגתי מהמשבר.
כל עוד לא יימצא פתרון לילדי הגנים והכיתות הנמוכות בבתי הספר לא נוכל להתחיל לצאת מהמשבר.
לגבי השאלה איך אני רואה את הרווחה לאחר משבר הקורונה? אין ספק שמס' המטופלים יגדל בכל התחומים: בעיות כלכליות, פשיטות רגל, אלימות במשפחה, בעיות זוגיות, בני נוער במשבר וכו'….אנו מבחינים בגידול בבעיות אלו כבר היום.
לסיום אני רוצה להודות לכל הצוותים הרפואיים ולכוחות הביטחון המבצעים את עבודתם תוך כדי סיכון חיים אישי וכמובן, אי אפשר בלי תודה גדולה לעובדים הסוציאליים, לעובדי המינהל לשילוב חברתי והאגפים השונים בעירייה שנרתמו לסייע, ולכל המתנדבים והעמותות המדהימים.
מכל זה, יש גם נקודה אופטימית- רמת המונשמים נשארת בסביבות ה130 וזה מעודד כי זה מבטיח שמערכת הבריאות לא תהיה בקריסה.
וזה הזמן לבקש מכולכם, נא לשמור על הוראות הבריאות- שימו מסכות, כפפות וצאו מהבית אך ורק כשצריך כדי שנוכל לחזור לשגרה במהרה