יצא לכם פעם לעצור ולחשוב כמה חברים אבדו לנו במהלך החיים…?
כמה מהם באמת היו אמיתיים…? כמה היו בעלי אינטרס…?
וכמה כאלה שהרווחנו ונשארו נאמנים עד היום…?
במהלך שנותי תמיד הייתי מוקף באנשים יקרים…
כאלה שאהבו אותי באמת…
כאלה שכיבדו אותי בגלל מעמד…
כאלה שהיו שם מתוך אינטרס זול…
וגם כאלה שחרטו עם סכין את שמם על גבי.
לפעמים יוצא לי לדמיין את החיים ללא חברים שעוטפים אותנו ואני מבין עד כמה זה נורא, כמה נורא להיות בודד וללא כל איש לצידך, אך עם הזמן אני מבין שהתברכתי בחברי אמת, כאלה שצועדים איתי, לצידי כבר שנים רבות, שסוחבים איתם את השטויות שלי, את העצבות שלי, את מצבי הרוח המשתנים ובכל זאת בוחרים להיות לצידי ולהחזיק לי את היד גם כשאני מתעקש על שטויות.
החברות חייבת להיות הדדית, אחרת היא בעלת אינטרס סמוי או גלוי שמשרת רק צד אחד במשחק. החברות גם חייבת להיות כנה וכדי שנדע שהיא באמת כנה… היא צריכה להישאר נאמנה לעוד שנים רבות.
במהלך חיי ידעתי הרבה סוגים של חברות.
היו כאלה שניצלו את תמימותי,
היו כאלה שהשתמשו בי לטובתם האישית והיו גם כאלה שבחרו להישאר.
לפעמים אני מביט לאחור…
20 שנה… 30 שנה… ומבין שהרבה פשוט המשיכו בדרכם, לא מתוך כעס וגם לא מתוך אכזבה, אלא מתוך קורח הנסיבות… כל אחד הלך לדרכו וכך גם אני…
תמיד השתדלתי להישאר נאמן למי שכיבד אותי ולכל מי שרצה להיות בסביבתי, תמיד כיבדתי את ערך החברות כי ידעתי עד כמה היא קדושה, ותמיד בחרתי בדרך השלום גם כשפגעו בי ולרוב גם סלחתי, אך ידעתי שלא לסמוך ובטח שלא לפתח ציפיות ממי שפגע בערך החברות.
כולי תקווה ואמונה…
שנשמור את ערך החברות גם כשהיא לא תמיד נוחה למצבים.
שנשמר את החברות לעורך שנים ושנקדיש כבוד הדדי בין אדם לחברו לשנים רבות וטובות.
ותזכרו תמיד.
מילה טובה… מחשבה טובה… ומעשה טוב.
Created By