לאחר שארגנה את פרויקט "100 המתנדבים/בות בראשון לציון", עדי זהר בוחרת הפעם את הנשים המשפעות בראשון לציון, נשים שהשפעתן על דרך החיים של כל אחד מאיתנו במעשיהן, בכתיבה, הבעת דעה, בפעילות התנדבותית, בארגון חברתי ועוד…חלקן פורצות דרך ומעצבות את התרבות והחברה/ אתר האינטרנט של ראשון לציון Rishon4u.co.il נרתם לפרויקט של עדי ואנו כאן גם לפרגן וגם לפרסם את המיזם המבורך.
זהבה הבר (70), מוכרת לכולנו כעיתונאית מעל 30 שנה במדיה הכתובה תוך התמחות בנושאים מוניציפליים ופוליטיים בראשון לציון, כיום עיתונאית בגמלאות, כולנו הכרנו אותה כעיתונאית לוחמת במקומון "גל גפן", כיום, ממשיכה לפרסם חדשות, הבעת דעות וטור אישי בפייסבוק.
את 'הטור של זהבה הבר' פתחה לפני כ- 4 שנים, לאחר פרישתה לגמלאות ושם התחילה לפרסם את כל מה שקורה בעירנו, לטוב ולרע, כיום מפרסמת בקיר האישי שלה. זהבה מסייעת לתושבים בכל נושא שיכולה לעזור ומעלה לסדר היום נושאים חשובים, היכולים לשפר את איכות חיינו. זהבה מקדישה שעות רבות ועושה זאת בהתנדבות, מתוך אמונה שכל אחד אמור לתרום לקהילה בה הוא מתגורר ועל כך בחירתי בה לאחת הנשים המשפיעות ביותר בראשון לציון.
זהבה נשואה למויש ואמא לאלון, יתיר ותמיר וחמישה נכדים. נולדה בתל אביב ולמדה בבתי ספר ממלכתיים דתיים ובסמינר תלפיות למורות ואז יצאה בשאלה אבל, למרות זאת מגדירה את משפחתה כמסורתית.
מה מחבר אותך לראשון לציון?
הגעתי לראשון בשנת 1972 עם נישואיי והיא נחשבה לעיר שינה, אבל עם השנים התאהבתי בעיר. זו עיר ייחודית- השילוב של הישן עם החדש. הייתי יושבת בעבר עם ותיקי היישוב שסיפרו לי על היישוב. האוכלוסייה פה מאוד מיוחדת והערבות ההדדית מאוד נעימה לי, התושבים שנרתמים למשימות עירוניות ואכפתיים ורגישים. זה לא מובן מאליו. עם השנים, ראשון לציון הפכה לעיר תרבות עם הרבה מופעים ואירועי תרבות. הכל מהכל- עסקים, חקלאות, היכל התרבות וכו׳.
מה הוביל אותך לעסוק דווקא בתחום שלך?
תמיד אהבתי ולא חששתי להביע את דעתי. הייתי מורה וראיתי מודעת דרושים שחיפשה כתבת בגל גפן והלכתי על זה. מילים יש להן המון כוח ואני מרגישה שאני עושה שינוי ורואה בזה שליחות. עד היום, למרות פרישתי, אני עושה זאת בהתנדבות.
מה מאפיין את קהל הקוראים שלך?
מגיעים אליי תושבים רבים, מצעירים ועד קשישים וניצולי שואה. הפונים אליי נתקלים במכשולים בעירייה וגם מספרים סיפורים פיקנטיים. אני תמיד שמחה לעזור לכל פונה.
הישג שאת גאה בו במיוחד?
"ישנם שני נושאים שאני מאוד גאה בהם: החזרת הסמל העירוני המקורי, שהוחלף על ידי ראש העיר דאז, דב צור לסמליל. פרסמתי כתבות רבות בנושא, תוך כדי ביקורת על כך שסמל לא מחליפים ולא משנים. ראש העירייה הוא אינו בעל הבית של העיר, הוא מנהל אותה. אין לו שום סמכות להחליפו. בסופו של דבר, בעזרת חברי המועצה סורין גנות, ליאל אבן זהר ותושבי העיר שפרסמו בעניין זה ביקורת, שונה הסמל על ידי ראש העיר הנוכחי.
הישג נוסף, העלאת מודעות בדבר מצבם של ניצולי שואה. ספרתי על יחסיי עם רבקה וייס, שנפטרה בינתיים. זיו נחמה, הפעיל החברתי המשיך לבקרה ולהוציאה לטיולים ובתי קפה. קראתי לבוא לבקר את ניצולי השואה ולהפיג את בדידותם. זו מצווה שאני גאה בה שתפסה בציבור".
מה ההחלטה הכי טובה שלקחת?
ההחלטה שקיבלתי כבר בתחילת עבודתי, היתה לנהוג בכבוד כלפי כל מרואיין. לעתים כשמרואיין ביקש לוותר על תשובה שהשיב, שעלולה לפגוע בו, תמיד נעניתי כי כבוד ומערכת יחסי אימון, חשובים יותר מכל סקופ.
אם הייתה לך האפשרות להיבחר למועצת העיר, איזה תיק היית בוחרת ומדוע?
תיק הקהילה. אילו הייתי במועצה, הייתי עושה הכול למען התושב. אני לא עוזבת עד שהנושא נפתר. אני גם דוגלת בשקיפות לתושב ומאמינה שמי שלא רוצה להגיב כנראה מסתיר משהו
מה האני מאמין שלך להצלחה בחיים או בקריירה?
אמינות, לכתוב אמת רק אחרי בדיקה, לתת אפשרות לתגובה, לכתוב מהלב- לכבד ולא להכפיש אנשים
מהו הבילוי המשפחתי המועדף שלך?
סרטים, טיולים בארץ ובחו״ל, מפגשים משפחתיים עם הילדים והנכדים
מה את מאחלת לעצמך?
בריאות בראש ובראשונה. להמשיך לכתוב, לדווח, למתוח ביקורת כשצריך ולהביע את עצמי
Created By