בחודשים האחרונים, התחולל שינוי קיצוני באורח החיים של כל אחד ואחת מאיתנו. פעולות שגרתיות, שהיינו מורגלים לבצען מידי יום ביומו, הפכו לפעולות מסכנות חיים, מכשולים ואתגרים עומדים בפנינו בכל עת והכול בחסות מגפת הקורונה.
הדרישה המרכזית מן האוכלוסייה, היא להישאר בתוך דלת אמותינו, על מנת לעצור את ההדבקה. למרות שמדובר בצעד הכרחי, אי אפשר להתעלם מהעובדה שדלת אמותינו מהווה סיר לחץ אימתני. בפרט, כאשר יש לחצים כבירים, הן מבחוץ והן מבפנים.
אחת מן ההתמודדויות הקשות ביותר בתקופה זו, היא הדממת המשק וקריסת הכלכלה. משפחות רבות איבדו את מקור הפרנסה שלהן ונקלעו לחובות שממשיכים להיערם. אנשים מאבדים את רכושם ואת יכולת השתכרותם.
הלחץ והחרדה משפיעים על הזוגיות, הדינמיקה המשפחתית משתנה ומערכות יחסים עומדות למבחן. למרבה הצער, מדובר במבחן שלא כל הזוגות יעברו אותו בהצלחה.
כאשר בני זוג מתגרשים, עומדות בפניהם מספר סוגיות משפטיות. אחת מן הסוגיות הללו היא חלוקת הרכוש.
בארצנו, שיטת המשפט מכירה בשני משטרים רכושיים: הלכת השיתוף ואיזון משאבים, כאשר הלכת השיתוף חלה, על מי שנשאו לפני ה 1/1/1974 ועל מי שהם ידועים בציבור.
במסגרת איזון המשאבים, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, לרבות, בין היתר, חשבונות בנק, חסכונות, ניירות ערך, זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים, מיטלטלין ועוד. במצבים מסוימים, בתי המשפט אף יפסקו כי יש לאזן את כושר ההשתכרות ואת המוניטין של מי מבני הזוג.
יחד עם זאת, יש נכסים שלא יחולקו בין בני הזוג, כגון : נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין, גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות וכמובן, נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב כי שוויים לא יאוזן ביניהם.
בעוד ההתמקדות היא לרוב בחלוקת הזכויות בין הצדדים, משבר הקורונה, שם זרקור גם על חלוקת החובות. שתי שיטות המשטר הרכושי, מכירות באחריות בן/בת הזוג לחובותיו של בן/בת זוגו.
חובות שנצברים במהלך תקופת הנישואין יחולו שווה בשווה על בני הזוג. למשל, אם אחד מן הצדדים הוא בעל עסק ובמהלך תקופת הנישואין, העסק צבר חובות לעובדים, לספקים, לרשויות ועוד, על הצד השני לשאת גם הוא באחריות לחובות הללו. כך, גם הלוואות שנלקחו במהלך החיים המשותפים, יושתו לפתחם של שני הצדדים בעת הגירושין. יודגש, כי העובדה שהעסק ו/או ההלוואה רשומה על שם אחד מן הצדדים, לא פוטרת את הצד השני מנשיאה באחריות לחובות. בדיוק כפי שהזכויות בעסק היו מתחלקות בין שני בני הזוג לעת גירושין.
עם זאת, אחריות הצדדים לחובות בן/בת הזוג, הוחרגה במקרים בהם החובות נוצרו עקב חובות אישיים, כגון : הימורים ופילגש.
"…..הצדק דורש והדעה נותנת שבן-זוג אחד אינו יכול ואינו צריך להיות רק הנהנה מהשותפות עם בן-הזוג השני בנכסי המשפחה, בלי לשאת גם בעול החובות שנעשו בייצור או ברכישת הנכסים או בהוצאות השוטפות של המשפחה. .. מאידך, יש וחוב הוא בעל אופי אישי מובהק, שאז ייתכן שלא מן הדין ואף לא מן הצדק לחייב את בן- הזוג השני לשאת בעולו."
המגפה שינתה את החיים, כפי שאנו מכירים אותם. אנחנו כרגע נמצאים במצב חירום זמני. האם השינויים הנובעים מכך, יהיו זמניים או קבועים? התשובה לכך, נעוצה בהחלטות שלנו.
מוטב למי מבני הזוג, כי בטרם יחליטו לצאת מן הנישואין, הם יפנו לייעוץ מקצועי ויידעו מהם זכויותיהם וחובותיהם, לעת גירושין.
מאת : עו"ד אור פינקלשטיין ממשרדה של עו"ד יעל גיל העוסק בדיני משפחה וגירושין
אתר משפטי : www.yaelgil.co.il
כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.