רווק בן 40 וחודשיים מראשל"צ חסך כ-450 אלף ₪ לאחר שזכה בהגרלה לדיור מוזל שיזמה העירייה ברחוב האבות בעיר. בשלב החתימה על החוזה לקבלת הדירה בה זכה, העיריה הקפיאה החתימה ובהמשך ביטלה זכייתו. זאת בטענה כי גיל הזכאות אינו כולל את בני ה-40.
לאחר שבאת כוחו עורכת הדין רעות פלדר ערערה על החלטת העירייה בפני בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים, השופטת איריס רבינוביץ ברון קיבלה הערעור והכריזה שוב על זכייתו בהגרלה.
מהתביעה עולה כי העירייה בשיתוף עם שני יזמי בנייה, פרסמה הגרלה לרכישת 10 דירות במסגרת דיור בר השגה במחיר מוזל, בפרויקט רחוב האבות בראשל"צ. בחודש אפריל לפני כשנתיים האיש קיבל הודעה על זכייתו בהגרלה, התייצב כנדרש במשרדי חברת היזמות א.ב. רויאל גרדן ואף הפקיד שיק ביטחון על סך 40 אלף ₪. הוא בחר את הדירה המוזלת בהתאם לנוהל ההגרלה והתבקש להגיע בעוד כשבועיים למעמד חתימת החוזה. במהלך החתימה על החוזה התבקש להציג תעודת הזהות ואז נציגי היזם גילו שהוא בן 40 וחודשיים. היזם פנה להתייעצות עם גורמי העירייה וכיוון שלא התקבלה החלטה, הוחלט בשלב ראשון להקפיא זכייתו ולאחר כשבועיים התבשר סופית על ביטול הזכייה.
באת כוחו עורכת הדין רעות פלדר העוסקת בתחום המקרקעין ודיני חוזים, ביקשה מבית המשפט לחייב את העירייה להחזיר לו את הדירה בה זכה ובמיקרה וכבר נמסרו לזכאים כל הדירות המוזלות בפרויקט, העירייה תשלם לו פיצוי בסך 450 אלף ₪, שווי ההטבה.
באת כוחו טענה בין היתר כי במסמכי ההגרלה מוגדר גיל הזכאות 28-40 וכי במסמכי הפרסום לא צוין תאריך לידה אחרון ממנו מנועים מועמדים להגיש בקשות, אלא מצוין טווח מספרי גילאים. לטענתה בפרשנות "לשון העם", עד שמלאו לך 41, הנך בן 40 ובמקרה זה, בן 40 וחודשיים. לטענתה גם על פי "חוק הפרשנות", יש לפרש את הטווח "עד בכלל".
העירייה טענה בין היתר כי היא אינה כפופה לחוק הפרשנות וכי בין המועמדים הייתה אף מועמדת בת 40 שנפסלה עקב גילה כבר בשלב בפתיחת המעטפות.
השופטת קיבלה את טענות באת כוחו של הזוכה וציינה כי מעיון בהחלטת מועצת העיר במסגרתה הוחלט על הקריטריונים, לא ניתן ללמוד האם הייתה כוונה לכלול גם את מי שמלאו להם 40 וטרם מלאו להם 41. השופטת דחתה את טענת העירייה לפיה אינה כפופה לחוק הפרשנות וקבעה כי ניתן בהחלט להיעזר במיקרה זה בחוק הפרשנות. לכן יש לראות את הזוכה כנכלל בקבוצה שכן, במועד הרלוונטי היה בן 40 וטרם מלאו לו 41.
לסיכום השופטת קבעה כי שעה שהקריטריון נקבע באופן שאינו ברור די הצורך, כבר נמסר לעותר על זכייתו ואף החלו במימוש הזכייה, אין הצדקה לביטול הזכייה.
השופטת פסקה שיש לבטל את ביטול הזכייה והעותר זכאי לרכוש הדירה במחיר המוזל.