אפליה בנושא מזונות ילדים והמחוקק שותק

מזונות ילדים לאחר גירושין במדינת ישראל, נקבעים עד היום על פי חוק בעייתי ומגדרי, הפוגע חד צדדית באבות. במשך שנים רבות, פרשנות החוק, השיתה על אבות בלבד את תשלום דמי המזונות עבור ילדיהם לאחר הגירושין.

לאורך השנים, אבות חויבו להעביר סכומי כסף גבוהים, ללא קשר לגובה שכרם, לגובה שכר האם ולזמני הטיפול בילדים וגידולם. חקיקה פוגענית זו, יצרה לעיתים בית עני אצל האב ובית אמיד אצל האם. היו אבות שחוו  מצוקה כה קשה, עד שנאלצו ללון בגנים ציבוריים והפכו לחסרי בית.

בשנת 2006 מינה שר המשפטים דאז את ועדת שיפמן, על מנת לבחון את נושא מזונות הילדים במדינת ישראל. בנובמבר 2012, הועדה המליצה, כי שני ההורים יתמכו בילדיהם כלכלית, בהתאם ליכולתם הכלכלית ולזמני השהות שלהם עם הילדים. משמע: לא עוד התייחסות מגדרית, אלא עניינית, בהתאם להשתכרות כל אחד מן ההורים וזמני הטיפול בילדים.

עד היום, יוני 2019, לא יושמו המלצות הועדה בחקיקה. כנסת ישראל וממשלותיה, מעדיפות להנציח את חוסר השוויון ואת האפליה המגדרית בנושא מזונות הילדים. משמעות האפליה היא, שגבר שמשתכר 7000 ₪ לחודש, חייב לשלם לאשתו לשעבר, אם יתגרש, סכומי כסף נכבדים, גם אם היא מרוויחה 15,000 ₪ לחודש ויותר וגם אם המשמורת היא משותפת. כל זאת, היה נכון עד יולי 2017 ועד גיל 18 שנים.

ביולי 2017, החליט בית המשפט העליון לעשות מעשה במקום המחוקק ונתן פסיקה נאורה ושוויונית, המתייחסת לילדים מעל גיל שש שנים במשמורת משותפת, תוך קריאה למחוקק לשנות את החוק המפלה הקיים.

בית המשפט העליון קבע בהלכה זו כדלקמן : "בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה".

מאז הלכת ביהמ"ש העליון, השתנתה הפסיקה, אך כאמור, בהתייחס לילדים מעל גיל שש בלבד וגם אז, פסק הדין למזונות, תלוי ביושב/ת בדין, בעמדותיו ובאג'נדה שלו וכן בערכאה אליה פונה ההורה. משמע : בית המשפט לענייני משפחה, לרב יפסוק בהתאם להלכת בית המשפט העליון. בית  הדין הרבני, לרב לא פוסק לפי הלכת העליון ועל כן, לאחרונה, נשים מרבות להגיש תביעות למזונות ילדים לבית הדין הרבני. משרדנו מצא פתרון יצירתי לעניין זה.

כל מי שתומך בקיצוץ סמכויות בית המשפט העליון, צריך לקחת בחשבון, גם את התנהלות כנסת ישראל וממשלותיה בתחום חשוב זה. זאת, בפרט, לאור ריבוי מקרי הגירושין והפרידה עם ילדים, שמתרחשים במדינת ישראל. אלמלא אותה הלכה שנפסקה ביולי 2017, עד היום היה מתקיים חוסר שוויון זועק לשמיים בנושא מזונות ילדים.

על זכותו של אדם לחיות בכבוד כבר נכתב בבג"ץ 10662/04, שם נקבע כי : "הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד מצויה בליבו ובגרעינו של כבוד האדם. מינימום של קיום בכבוד הוא תנאי לא רק לשמירה ולהגנה על הכבוד האנושי, אלא גם למיצוי יתר זכויות האדם. היו ועדין ישנם פסקי דין, שלא מאפשרים לאב קיום אנושי בכבוד.

אך המחוקק גורר רגליים ולמרות המלצות ועדת שיפמן וקריאות בתי המשפט לבצע שינוי תואם לזמן בו אנו חיים בחקיקה, כנסת ישראל מסרבת לעשות כל שינוי בחקיקה. הפגיעה בהורים ובילדים, בזכותם לחיות את חייהם בצורה הולמת ובכבוד האנושי, לא משנה כהוא זה את התנהלות הרשות המחוקקת, אשר לא ממלאה את חובתה כלפי אזרחי מדינת ישראל, לבצע שינוי בחקיקה, לתקן חוק מיושן ומפלה זה ולהתאימו לימנו אלו.

מאת: עו"ד יעל גיל
אתר המשפטי  : www.yaelgil.co.il
כתובת המשרד : ברקוביץ' 4, מגדל המוזיאון, ת"א, התקווה 5, ראשון לציון.
טלפון : 03-9645334

תגובות

תגובות