אבי חיים, סגן ראש העירייה ומחזיק תיק שפ"ע עושה בתקופה זו כל שניתן במסגרת תפקידו בכדי לשמור על רצף עבודה תקין עם מחויבות להישמע להוראות משרד הבריאות. אך עם קבלת ההודעה על כניסתו לבידוד הרגיש איך החופש לעבוד ולנוע נקטע ממנו בין רגע "שמיעת הקידוש מאחורי הדלת, בלי לנשק ולחבק את משפחתי האהובה זה הדבר שהכי שבר אותי, אין דבר בעולם שמכין אותך לזה". מייד לאחר סיום תקופת הבידוד כבר מצאנו אותו נותן מענה לכלל הפניות הדחופות של התושבים.
מה שונה הפעילות שלך כיום מימים רגילים?
בימים רגילים לשכתי עובדת ומקבלת תושבים המגיעים עם בעיות שונות מסביב לשעון. הלשכה ממשיכה לעבוד, אך השוני מתבטא בכך שאין קבלת קהל והכל מתבצע באופן טלפוני או ממוחשב בלבד. לדוגמא מתוקף היותי יו"ר ועדת הנחות בארנונה מגורים, איני יכול לכנס את הוועדה ולכן כלל הוועדות מוקפאות כעת. אנו עושים כל שניתן בכדי לשמור על רצף עבודה תקין אך מחויבים להישמע להוראות משרד הבריאות.
בתור מחזיק תיק שפע אילו פעילויות מיוחדות אתה מבצע?
אני דואג כי כלל העבודות אשר תוכננו להתבצע בתקופה זו יצאו אל הפועל בכדי למנוע עומס עתידי. כמו כן, ניהול עבודות ופרויקטים אותם יש קושי לבצע בשגרה בזמן קיום הלימודים, ומתן מענה לכל פניה הקשורה בבטיחות.
מה הסדר יום שלך בתור חבר מועצה בימים אלו?
אני מגיע למשרד כרגיל בשעות הבוקר. לרוב, יום העבודה נפתח עם ועדת מל"ח המתבצעת באפליקציית ה-ZOOM (משק לשעת חירום) בשיתוף כלל הגורמים הבכירים בעירייה, במסגרתה מתקבלות החלטות חשובות בתקופת זו.
לאחר מכן, אני דואג לבצע שיחות באפליקציית ה-ZOOM עם ראש מינהל שפ"ע ראובן הרשקוביץ וכלל מנהלי האגפים בכדי לקבל תמונה רוחבית ומעודכנת של העבודות המתבצעות בעיר באופן שוטף בתקופה זו וקבלת החלטות לעבודות עתידיות. לבסוף הלשכה ממשיכה לתת מענה ככל שניתן לפניות התושבים באופן טלפוני וממוחשב.
איך הרגשת וכיצד התמודדת עם ההודעה על הכניסה שלך לבידוד?
הרגשה קשה מאוד. ביום יום אני אדם הרגיל לנוע בלי סוף, עם קבלת ההודעה לבידוד אתה מרגיש לאט, לאט איך החופש שלך נקטע ברגע ואין לך דבר לעשות נגד זה. הדברים הכי פשוטים שאתה רגיל לעשות, כמו צפייה בטלוויזיה עם כל המשפחה, גם זה, פתאום לא אפשרי. יום שישי הגיע יומיים לאחר כניסתי לבידוד, שמיעת הקידוש מאחורי הדלת, בלי לנשק ולחבק את משפחתי האהובה, אשתי רעות ובנותיי יובל, רז ולירן, זה הדבר שהכי שבר אותי, אין דבר בעולם שמכין אותך לזה, זה לא עלה בדעתי מעולם.
במקביל לכל זאת, אתה מתמודד עם המתנה מורטת עצבים לתוצאות הבדיקה, אך תודה לאל, דקות לפני כניסת השבת קיבלתי תשובה שלילית אשר הרגיעה את ליבי מעט ונשארתי בבידוד עד לתום התקופה, כך שכל שנותר לי הוא להישאר חזק עבורן.
איך המשפחה שלך מתמודדת עם המשבר כשאתה בפעילות עירונית וכשהוכנסת לבידוד?
משפחתי רגילה לעבודתי מסביב לשעון, אך לאור העובדה כי אני ואשתי עובדים חיוניים בתקופה זו בעבודתנו, הבנות נמצאות לרוב בבית יחד ומעבירות את הזמן בלמידה ממוחשבת, טלוויזיה ומשחק ככל ילד.
למשפחתי היה קשה בתקופה בה שהיתי בבידוד לא פחות מהקושי אשר עבר עליי. אנו רגילים לעשות הכל יחד ופתאום לא ניתן לעשות דבר, הן תמיד אמרו לי כמה קשה להן ושהן רוצות ממני חיבוק, אך כפי שידוע, הדבר לא ניתן. את רוב הזמן העברתי בשיחות וידאו איתן והן תמיד שאלו אותי אם אני צריך משהו. אשתי רעות סיכמה את זה במדויק "בשגרה אתה לא בבית ועכשיו כשאתה בבית, אתה בבידוד ואסור לך לצאת".
אתה רואה צפי לסיום המשבר? ומה יהיה לדעתך ביום אחרי?
הקורונה היא תרחיש ונגיף אשר אף מדינה לא התכוננה אליו. אין לדעת מה הצפי לסיום המשבר, הממשלה ומשרד הבריאות, אף הם לא יודעים לתת צפי לסיום. ראש העירייה רז קינסטליך וכולנו בהנהלה פועלים יחד ועושים הכל בכדי לעצור התפשטות הקורונה בעיר ובמדינה כולה.
בעירייה רוב המחלקות עובדות באופן מצומם, הן מהבית והן במשרדי העירייה, כפוף להנחיות משרד הבריאות וזאת בכדי לתת מענה לכלל הפניות הדחופות של התושבים. משכך, לדעתי עם תום התקופה, החזרה לשגרה ומתן המענה לכלל פניות התושבים באגפים השונים, יהיו דיי במהרה ובבקרה.
מה עם חגיגות המימונה השנה? איך חוגגים?
בשנים עברו הייתי מוזמן לכ- 20 אירועי מימונה בערב אחד, הייתי דואג להגיע ולכבד את כולם. השנה המצב אחר, לאור הקורונה אקיים את המסורת בבית באופן מצומצם עם משפחתי הגרעינית.
Created By