בסוף השבוע האחרון לקחתי את אשתי לדייט. יצאנו למסעדה, ארוחת ערב יום שישי – רק אנחנו.
יום חמישי מאוחר בערב התקשרנו להזמין מקום, ענתה לי המארחת … "כרגע אין אף אחד שיכול לרשום, אני אשמח אם תוכל להתקשר מחר בצהריים".
טוב, באותו הרגע, אותי היא כבר איבדה ושאלתי את עצמי בלב, אם הבעלים מודע לדרך שבה הדברים מתנהלים ?
הסוף ידוע, במקרה הזה כן אכלנו שם, אבל רק בגלל שאשתי התעקשה.
וכך נמשך הסיפור, למחרת בצהריים התקשרתי – אמרו שאין מקום ויש רק על הבר. אמרתי בסדר, אני ובארים תמיד הסתדרנו מצוין ויחד עם זאת, במקרה הזה העדפתי שולחן.
כשהגענו בערב, המסעדה הייתה חצי ריקה.
ישבנו שם קרוב לשעתיים, חשבתי אולי היא תתמלא בהמשך.
עדיין, חצי ריקה.
ראבק, יש לך חצי מסעדה ריקה וכמעט הפסדת אותי פעמיים ? פעם אחת שביקשת ממני להתקשר למחרת ופעם השניה שסמכת על זה שאסכים למקום על הבר ?
האוכל היה מעולה, טעים, האווירה הייתה מעולה וגם מוסיקת הרקע בהחלט תרמה לאווירה כך שאין לי מילה אחת רעה לומר מלבד … חמיצות קטנה על המון הזדמנויות שכנראה התפספסו להם במהלך הדרך והשאירו את המסעדה חצי ריקה. בלי הגזמה.
כמה אפשר עוד למקסם עם התנהלות נכונה ? המון.
כל עסק ובטח בתחום המסעדנות שיש כל כך הרבה מישורי עבודה …. ספקים, הזמנות, אתר, תפריט וקולינריה, שירות, עובדים ועוד. הפוטנציאל למיקסום הוא עצום !!!
וכאן השאלה, מתי עצרנו לשאול את עצמינו מה אני צריך לשפר ?
זו אופציה אחת. האופציה השניה, SMS קצר ונחמד לכל אותם לקוחות שהיו וחוו, שאלון קצר וחוק המספרים הגדולים ידאג כבר שנדע היכן החולייה החלשה שלנו ? או חס וחלילה חוליות.
Created By