רמת אליהו עומדת לעבור מתיחת פנים (הגיע הזמן). אז לפני שהורסים זיכרונות מתוקים והופכים אותם לחלומות בשחקים, אספר על רמת אליהו, השכונה שלי.

יכולתי לספר על בית הספר ויתקין שבו למדתי או על בתי הספר איתמר ובית אפרים. יכולתי לספר על הילדות במתנ"ס, על חוג התאטרון בניצוחו של יגאל עדיקא, או על חוג המחול של ידידיה עמרם.

לא אספר על דוכן הפלאפל הטעים של ג׳ינה, לא אספר על מגרש הכדורגל. לא על החברים ולא על דמויות צבעוניות שעיצבו את חיי.

כן אספר על הבניין שבו גדלתי (שחל עליו הפרויקט פינוי-בינוי).
בשנות השמונים בהיותי בן 5 עברו הוריי וארבעת ילדיהם (אני בתוכם) לרמת אליהו ,שכונת הרב מינץ 11, דירה מספר 4 (קומה שנייה(, בניין ״הרכבת״ כך קראו לו. זה סוג של גורד שחקים גבוה שקיבל מכה, נפל לרוחב ומכאן הדימוי ״בניין הרכבת״ ,גרנו מול ״בית הגבס״ (בניין בעל יסודות בטון שנעטפו בקירות גבס כולל כמה מהדיירים שנעטפו בגבס(. הכניסה שלי מינץ 11, בקומת הכניסה (בניין בלי עמודים( גרה לאה הרומנייה שפותחת בקפה, מולה ראובן ההודי חובב הערק, אשתו המרוקאית ושני ילדיהם.

בקומה השנייה אבא עזרא העיראקי ואימא אסתר המרוקאית וארבעת המופלאים. מולנו אסתריקה פולנייה ניצולת שואה שתמיד שרה אופרה מהחלון, כאילו חיכתה לאהובה .בקומה השלישית זוג צעיר ולהם ארבעה כלבים (דירת 2 חדרים וחצי.( לימים הכלבה הבוגרת שלהם המליטה.

ואני חובב הטבע שהיה מציק להורים ואוסף הביתה צבים, נחשים, חתולים וכל מה שזז מחולות ראשון (יש לציין שבתחילת שנות ה-80 חוץ מקרית ראשון והשכונה ״החדשה״  פואבלו אספניול, הכול מסביבנו היה חולות (אז בהיותי חובב בעלי חיים וכדי שלא אכניס כל מיני מחלות הביתה, החליטו הורי שנאמץ גור כלבים מהקומה השלישית.
השכנים הנחמדים הכניסו לשקית גור כלבים חצי חום חצי לבן, אף אדמדם והורידו לקומה השנייה ישר לזרועותיי וכך קיבלתי את חבר הילדות/הנערות /הבגרות שלי חץ !(אחת המתנות היפות בחיי(

אתנחתה קלה ,נוסיף לטפס. מול הזוג חובב הכלבים גרו זוג רוסים אלה ויאן זוג חביב שטיפח 3 חתולים ,ילד אחד וסבתא.
בקומה הרביעית שרה מהונגריה קשישה בת 103 שעלתה וירדה במדרגות פעמיים ביום בלי מעלית ובלי מעקה!(יש לציין שבכל רמת אליהו לא היה בניין אחד שהייתה בו מעלית(, מולה איציק מפולין ושושי מתימן ולהם שלושה ילדים!

וזהו ,זו הכניסה שלי.
זו הילדות שלי

שמהולה בריחות וטעמים מכל העדות, שמהולה בצחוק בשובבות

בשירה נוגה מהחלון בחברות, באהבת האדם.

כניסה אחת! סמל תפארתה של שכונה אחת

רמת אליהו ,השכונה שלי 🙂

רוני ששון, סטנדאפיסט

 

תגובות

תגובות

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here